פרופ’ רוני גמזו, הממונה על המאבק בקורונה בישראל, מספר בראיון מיוחד ל’ישראל היום’ על ההגבלות הצפויות בחגים, הביקורת שהוא מקבל, ועונה לשאלה האם יתפטר מתפקידו: “לא עוזבים תפקיד שכזה בעת אירוע עם כזו מורכבות, גם אם יש קשיים בקבלת החלטות בדרך”.
האקדמיה לחרדים: זו הסיבה שכולם נוהרים ללמוד תואר יוקרתי מהבית
על תוכנית הרמזור אמר: “הרמזור הוא כלי עוצמתי לטיפול במגיפה. הוא לא מוריד אך משנה את השיח. במקום שתטפל באופן לאומי אתה מתמרץ רשויות להלחם על העיר שלהם. תראי איזה שיח זה יוצר, כאשר כל רשות נלחמת ואומרת אני לא אדומה. חבל שלא עשו את זה לפני 5-4 חודשים אם היה לי את זה לפני חודש כולם כבר היו נכנסים למירוץ”.
על הצעדים המוגבלים שאושרו לבסוף: “הצלחתי להעביר קונספט שבו עיר אדומה מבינה לא רק את המגבלות הנוכחיות, אלא שהיא תקבל מגבלות נוספת אם תמשיך להיות אדומה. מחר נחליט על עוצר לילי, מתוך הבנה משמעותית שזה אמצעי להקטנת תחלואה. זה לא נעים”.
בהתייחסו לביקורת על כך שהצעד של סגר בלילה מציג את הנגיף כאילו הוא מבחין בין לילה ליום, אמר: “מי שצוחק על זה לא מבין אפדימיולוגיה – נדבקים בקורונה בלילה – במקומות בילוי ובחתונות. במגזר הערבי היינו צריכים סגר בלילה, לא בבוקר. מי שאומר את זה הוא דמגוג.
“זה נכון שאפשר להידבק גם ביום. עוצר לילה יש גם בעולם, זו לא המצאה ישראלית. רעיון עוצר לילה נועד והיה מכון לעצור חתונות שיצרו לנו כל יום 500 נדבקים”.
עוד אמר על הקושי באכיפה: “הקורונה חושפת את האתגרים והחולשות של מדינת ישראל. ההשקעה ביישובם הערבים, הציות המוגבל לסדר הציבורי, החיבור בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, הצפיפות בכיתות לימוד והקושי של מערך האכיפה. הקורונה מציפה את הכל”.
בנוגע לחגים נמנע פרופ’ גמזו מלהתייחס למתכונת של סגר: “החגים בישראל לא יהיו חגים רגילים. אנחנו כן רוצים להרגיע בהתכנסויות ובארוחות המשפחתיות וההמוניות. קורונה מדביקה בהתכנסות עם אכילה. זה אירוע הדבקה קלאסי בכל העולם. תהיה המלצה להרגיע. איך נמליץ ומה – אלו דיונים שכרגע מקיימים. תהיה המלצה להרגיע בהתכנסויות ולוותר על סבב אינסופי שלארוחות. הצעדים חייבם להיות מדויקים מדודים ולא נרחבים מדי”.