שלף סכין ודקר 3 דקירות עמוקות: אישום נגד רוצח הרב שי אוחיון הי”ד

חיים טוויל
|
י"ח אלול התש"פ / 07.09.2020 10:48
לאחר שעזב את הרב אוחיון הי”ד מתבוסס בדמו, החזיר את הסכין המגואלת בדם המנוח לכיס מכנסיו, והחל להתרחק בהליכה מהמקום, כשהוא אף שוקל אפשרות לרצוח יהודים נוספים – אך נעצר תוך זמן קצר על ידי כוחות הביטחון

פרקליטות מחוז מרכז הגישה הבוקר (שני) כתב אישום לביהמ”ש המחוזי מרכז נגד חליל דויכאת, תושב כפר רוגיב בן 46, בגין רצח בנסיבות מחמירות של הרב שי אוחיון הי”ד והחזקת סכין שלא כדין בנסיבות מעשה טרור.

איך הוא הצליח לעשות תואר יוקרתי בלי מכינה ותנאי סף? הסוד בפנים

על פי כתב האישום, דויכאת עבד כפועל בניין באתר בנייה בפתח תקווה בהתאם להיתר עבודה חוקי תקף, ובשלב כלשהו החליט לרצוח באמצעות סכין אזרח או חייל  יהודי, באשר הם, “למען פלסטין, העם הפלסטיני, מסגד אל אקצא, ואללה”.

בהתאם להחלטתו ולתוכנית הפיגוע, לקח דויכאת סכין שהייתה במטבח אתר הבנייה, הכניסה לכיס מכנסיו, ויצא מהאתר.

לאחר שחיפש קורבן והזדמנות מתאימים לביצוע תוכנית הפיגוע במשך כשעה, הבחין דויכאת בשעה 13:15 בערך ברב שי אוחיון הי”ד, שצעד מולו ברחוב.

דויכאת שלף את הסכין מכיס מכנסיו ודקר את הרב אוחיון 3 דקירות עמוקות.

בשלב זה, הבחין עובר אורח במתרחש, וזרק לעבר דויכאת חפץ בניסיון לסייע לרב אוחיון. רק אז עזב דויכאת את הרב אוחיון אשר כבר היה במצב אנוש, החזיר את הסכין המגואלת בדם המנוח לכיס מכנסיו, והחל להתרחק בהליכה מהמקום, כשהוא אף שוקל אפשרות לדקור באופן דומה גם ישראלים יהודים נוספים.

מיד לאחר מכן, הצליחו כוחות משטרה שהוזעקו והגיעו במהירות רבה מאוד לאתר, להשתלט ולעצור את דויכאת.

בבקשת המעצר נכתב, “…נגד המשיב קמה עילת מעצר… כיוון שמואשם בעבירה שדינה מאסר עולם, מואשם בעבירת ביטחון….ועבירה שנעשתה באלימות חמורה, באכזריות ותוך שימוש בנשק קר, חזקה כי קיים יסוד סביר מאוד לחשש שיסכן את בטחון הציבור והמדינה. נגד המשיב קמה עילת מעצר …. שכן לאור חומרת, טיב ואופי מעשיו, תוצאתם הקטלנית והרצחנית, הפנייתם כלפי עובר אורח ישראלי יהודי באשר הוא, והמניע המדיני, דתי, לאומני או אידיאולוגי שעמד בבסיסם, קיים יסוד סביר מאוד לחשש שיסכן את בטחון הציבור. מסוכנות רבה ומובהקת זו של המשיב מתגברת עוד יותר בשים לב לכך שלאורך חקירתו, על אף שנשאל על כך בהזדמנויות שונות במפורש, לא הביע כל אמפתיה, חרטה או צער ביחס לקורבן או בני משפחתו”.