רבנים ומנהיגי קהילות זה הזמן לצאת לשדה, בדיוק כמו המלך I טור

בחודש אלול נהוג לומר שהמלך בשדה, או במילים אחרות: הקדוש ברוך הוא יורד אל העם, אל המקום ואל המציאות בא נמצא עמו.

זהו ‘השדה’ מקום העבודה הפיזית, השכונה וחיי היום-יום.

הוא לא יורד אל בית הכנסת או לבית המדרש, אלא לשדה.

ואנחנו באלול, לקראת ימים הנוראים באופן שלא היה שנות דור ובמידה מסוימת אי פעם.

אויב בלתי נראה אורב לנו במקומות צפופים, בתוך בניינים, והוא לא מבחין  בין יהודי לשאינו יהודי, בין העשיר לעני, בין ימני או שמאלי בין דתי לשאינו דתי.

אבל, הוא כן מבחין בין צעיר לזקן. הוא מבדיל בין הזהיר ליהיר, ולפעמים גם תוקף במקומות בלתי צפויים, גם את אלו שאינם סובלים ממחלות רקע.

ערפל הקרב הניטש מטשטש הכל.

למרות זאת, השיח של רבים מההנהגה הדתית בתקופת אלול, לקראת הימים הנוראים, נסוב על יצירת קפסולות קטנות או גדולות, הצורך בהסבת מנייני המרפסות, הרחוב והגינות בחזרה אל בתי הכנסת, עיסוק דקדקני בתפילה שבפנים ותפילה שבחוץ. אך לא בפנים עצמו…

דווקא היום אנחנו זקוקים למנהיגות הרוחנית. נועד לה תפקיד מרכזי בהתמודדות בקורונה בכלל ולעת עתה בפרט.

ההתמודדות הזו הינה הרבה מעבר לכותלי בית הכנסת.

לא זו אף זו, מנהיגות רוחנית שטרודה אך ורק במסגרות ובסגרים, בבית הכנסת וברמזורים עלולה לאבד את קהילתה. חוסר הרלוונטיות לקהל עלול להיות בעוכריה. ביום שאחרי היא עלולה למצוא את עצמה כרועה ללא עדרו.

בל נטעה, התנהגות זו מובנת ומבוססת על ניסיון רב שנים בקהילות ישראל. אני מזדהה עימם ומבין את חרדתם – ‘חרדים’ ודתיים בעלמא. כולנו חרדים כעת. החרדה משותפת לכל בר-דעת. אבדן  הקשר האינטימי עם קהל מראיתם בבתי הכנסת ובבתי המדרש מתסכל ומפחיד.

אבל, אין זה הזמן לחרדות, פלפולים והתלבטויות. יש לחשוב מחוץ לקופסא (או מחוץ לבניין אם תרצו). זה הזמן ללמוד מהכתוב:  ״מה הקדוש ברוך הוא נקרא רחום, אף אתה היה רחום״.

ובאותו משקל וברוח התקופה, מה הקדוש ברוך הוא נמצא בשדה, אף אתה היה בשדה.

אני קורא לרבנים ולמנהיגי הקהילות שטרם עשו זאת, צאו לשדות. תיפגשו את הקהל במקום בו הוא נמצא, במרפסות בגינות וברחוב. אנו מצפים מכם למילות חיזוק ואמונה. לכלי התמודדות עם אתגרי התקופה. אמנם יש לדון גם בהיערכות לחגי תשרי ובארגון התפילות במציאות ההפכפכה. אך לא רק זאת!

הזמנים אינן שגרתיים בכלל ולא ככלל. לכך דרושה מנהיגות לא שיגרתית. הנהגה שמתאימה לשדה ולא שבויה בניסיונות לחזרה לשיגרה.

זה לא לימון ולא לימונדה. המלך יוצא לשדה ואנו כבר שם, האם ההנהגה הדתית יצאה גם היא לשדה?

אנו מבקשים: ילמדונו רבותינו כיצד לקבלו.

.