הסיפור הזה חלף מתחת הרדאר של התקשורת הישראלית בשל העובדה כי האירוע התרחש אמנם במרחק של מטרים מגבולה של מדינת ישראל - אך באזור שתחת שליטה פלסטינית.
רוצה תואר יוקרתי המתאים מאד לדרך החרדית? – כך תעשו את זה!
האירוע, אותו פרסמה ליאת בר-סתיו ב-mako, מביא את סיפורה של נורא שאקר אל-נתשה, ילידת 1987, שנעלמה לפני כ-9 שנים, כשהייתה בת 24, ובחודש האחרון נמצאה גופתה בתוך באר עמוקה בחברון.
המשטרה הפלסטינית עצרה את אביה בחשד שרצח את בתו והשליך את גופתה לבאר.
לפי דיווחים בתקשורת הפלסטינית, שסיקרה באופן נרחב את המקרה בשבוע האחרון, הוריה של אל-נתשה התגרשו בעקבות אלימות מצד אביה. הצעירה עצמה התגרשה גם היא מבעלה, והתגוררה במשך תקופה עם בנה אצל אביה ואשתו.
לפי החשד, כשהייתה בת 24 רצח אותה אביה והשליך את גופתה לבאר הסמוכה לביתם. כאשר היו שואלים אותו לאן נעלמה בתו, היה משיב כי היא מאושפזת בבית חולים למתמודדי נפש בבית לחם, לאחר שהתפרצה אצלה מחלת נפש.
אלא שאז, שרידים מגופתה של אל-נתשה, הכוללים נעליים ועצמות, נמצאו בבאר מים בעיר על ידי משפחה חדשה שנכנסה לגור בבית הסמוך לבאר.
גורמים המעורבים בחקירה סיפרו שהאב הורה לקונים שלא לפתוח את הבאר, אבל במהלך שיפוץ של מערכת הביוב ובאר המים התגלתה הגופה ונתיחתה גילתה שהיא שייכת לאל-נתשה.
למחרת מציאת הגופה נעצר אביה, הודה במעשה והובא להערכת מעצר.
שעתיים לאחר שקיבל את ההודעה על מציאתה של גופת אימו, רואיין בנה בן ה-14 של הנרצחת לתחנת טלוויזיה מקומית. הוא נשאל על ידי המראיין מה היה רוצה לומר לסבא שלו, וענה: "עוד לא גמרתי איתך".
הראיון הפך ויראלי ועורר ביקורת קשה בתקשורת וברשתות החברתיות הפלסטיניות, בטענה שלא כך מראיינים ילד בן 14 שזה עתה קיבל את הבשורה המרה על מותה של אימו.
גילוי הפרשה עורר זעם בציבור הפלסטיני וברשתות החברתיות. הועלו תהיות כיצד יתכן שנערה נעלמת לעשור ואף אחד לא מחפש אותה, בעוד הרוצח שלה מנהל חיים נורמליים - ונרמז גם כי פרט לכשל המערכתי, קיימת האפשרות שגורמים בכירים ידעו על הפשע וסייעו להסתיר אותו.
התובע הכללי של הרשות הפלסטינית, אכרם אל-ח'טיב, הוציא צו איסור פרסום על כל פרטי הפרשה עד להשלמת החקירה.
