חיים ושמחה במקום קיטוב: פתאום נגלו לעיניהם רבדים שלא הכירו

הרב מנחם ברוד
|
ט"ו אלול התש"פ / 04.09.2020 11:49
תמונת המציאות לפני כשלוש-מאות שנה מזכירה מאוד את אתגרי ימינו • התרופה ניתנה לנו כבר אז מאת הבעש”ט, והיא יפה גם לנו

הקיטוב בין חלקי העם מחריף. מתיחות גדולה שורה בין המחנות. כמעט אין ביניהם שיג ושיח. תלמידי-החכמים ולומדי התורה חיים בעולם משל עצמם, ובצד השני מצויים המוני יהודים פשוטים שמרגישים דחויים ומתרחקים מחיי היהדות.

רוצה תואר יוקרתי המתאים מאד לדרך החרדית? – כך תעשו את זה!

זה נראה תיאור של מציאות ימינו, אך זו הייתה תמונת המציאות לפני כשלוש-מאות שנה. הנתק שהתפתח בין שכבת הלמדנים ליהודים הפשוטים, שיקף עיוות בסיסי שחל בחיים היהודיים. המערכת יצאה מאיזון.

הבעיה הייתה לא רק של היהודים הפשוטים, שנדחו לשוליים והחלו להיגרר יותר ויותר אחר הגויים שמסביבם. גם הלמדנים הרגישו חֶסֶר עמוק.

אף ששקדו לילות כימים על לימוד התורה, נוצר אצלם יובש רוחני. היו חסרות להם השמחה, ההתלהבות, הדבקות שאליה מגיעים על-ידי תפילה. ההתמקדות היתרה בלמדנות פיתחה אישיות שכלתנית, קרה ונטולת חיוּת.

מענה לכל הקבוצות

ואז ירדה לעולם נשמתו הגדולה של הבעש”ט. הוא הרעיף טל של תחייה על העם הצמא והמקוטב. באהבת ישראל אמיתית חימם את נפשותיהם של המוני בית ישראל. בתורותיו העמוקות גילה אור חדש בחיי התורה והמצוות. הוא לימד איך אפשר להתקרב אל הקב”ה על-ידי קיום מצווה בחמימות ובתום לב. איך אפשר להתעלות למדרגה עליונה על-ידי מידות טובות ותפילה זכה.

ללומדי התורה הביא הבעש”ט את אורה של תורת החסידות. פתאום נגלו לעיניהם רבדים שלא הכירו. הבעש”ט חשף עומקים חדשים בתורה ובמצוותיה וגילה את הפנימיות והסוד שבתוכן. כך נקבצו אליו גאוני ארץ ותלמידי-חכמים עצומים. הללו נעשו תלמידיו ולאחר מכן נהפכו למפיצי אור החסידות בשכבות נרחבות בעם ישראל.

תרומתה של החסידות אינה מצטמצמת לעושר הרוחני העצום של אמָרות, סיפורים, ניגונים והוויי. היא יצרה עולם חדש גם מהבחינה הרעיונית.

החסידות לימדה שעבודת ה’ אינה מצטמצמת לתחומי לימוד התורה, התפילה וקיום המצוות, אלא יהודי נדרש לעבוד את בוראו בכל פרט של חייו. הקב”ה מצוי לא רק בבית הכנסת, אלא גם באכילה, בשתייה, בעבודה ובמנוחה.

בדור השלישי של החסידות עיצב רבי שניאור-זלמן מלאדי את אורו של הבעש”ט במתכונת מסודרת של לימוד והתבוננות. רעיונות הבעש”ט הוסברו והורחבו בספר התניא ובמאות דרושי החסידות שנאמרו ונכתבו בעקבותיו, וכיום החסידות נגישה ופתוחה לכול, לכל אחד ואחד לפי דרגתו.

תשובה בשמחה

גדולי החסידות קישרו את תאריך לידתו של הבעש”ט – ח”י באלול – עם עניין החיוּת. היום הזה מחיה את חודש אלול ומפיח בו רוח חיים. תורת החסידות, שגילה הבעש”ט, מעניקה לנו יכולת להתקרב אל הקב”ה בחודש אלול מתוך אהבה ושמחה.

בלי אור החסידות המושג תשובה מתקשר עם אווירה קודרת, רצינית עד אימה, בכי, סיגופים ותעניות, נפש ממורמרת ומיוסרת. החסידות באה ומלמדת שגם התשובה יכולה להיעשות מתוך חיוך ושמחה, מרץ ורעננות, ריקוד ועליצות הנפש. זו שמחת בן המלך היוצא מן השבי וחוזר אל אביו המלך. שתהיה לכולנו כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה!