מי זכה לגור במבנה המפואר אשר השקיף בתקופת בית ראשון אל הנוף המרהיב של עיר דוד ובית המקדש, ואשר שרידיו נחשפו בחפירה ארכיאולוגית בטיילת ארמון הנציב? האם היה זה אחד ממלכי יהודה, או אולי היה זה אחד מעשיריה הגדולים של ירושלים?
רוצה תואר יוקרתי המתאים מאד לדרך החרדית? – כך תעשו את זה!
אוסף נדיר, מרשים ומיוחד ביותר של כמה עשרות פריטי אבן אדריכליים מעוטרים, אשר שולבו במבנה מפואר, התגלה בחפירות רשות העתיקות לקראת הקמת מרכז מבקרים בטיילת ארמון הנציב, במקום שבו שכן בעבר ביתו של הצייר שאול שץ.
החפירות נערכו במימון משרד התיירות, עיריית ירושלים ועמותת אל עיר דוד (אלע”ד).
הממצאים המרגשים נחשפו היום (חמישי) לציבור באירוע חגיגי בעיר דוד שבגן הלאומי סובב חומות ירושלים, במעמד שר התרבות חילי טרופר, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות ד”ר יובל ברוך, ומנכ”ל עמותת אל עיר דוד (אלע”ד), דוד בארי.
פריטי אבן אלו עשויים מאבן גיר רכה, הם מגולפים מעשה ידי אומן, וביניהם כותרות בגדלים שונים בסגנון האומנותי המכונה במחקר ‘פרוטו-איאולי’ – ממאפייני הבנייה המובהקים המלכותיים של ימי הבית הראשון, ומסמליה החזותיים של התקופה. חשיבותו של מוטיב אומנותי זה כסמל המייצג את ממלכות יהודה וישראל, אף הביאה את בנק ישראל לבחור אותו כעיטור שמקשט את מטבע חמשת השקלים של מדינת ישראל.
האוסף שנחשף כולל, בין היתר,שלוש כותרות-אבן שלמות בגודל בינוני ופריטים של חלונות מפוארים שבהם שולבו מעקות. אלה, הורכבו מעמודונים מסוגננים שעל גביהם סדרת (מיני-כותרות) כותרות בגודל זעיר בסגנון הפרוטו-איאולי.
הממצאים יוצגו לציבור בתצוגה בעיר דוד במהלך הימים הקרובים והסבר עליהם יינתן באופן מקוון בכנס “מחקרי עיר דוד” של מכון מגלי”ם שיתקיים ביום שלישי הקרוב באתר האינטרנט של עיר דוד.
יעקב ביליג, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות: “מדובר בתגלית מרגשת ביותר. זו הפעם הראשונה שמתגלים דגמים מוקטנים של כותרות הענק הפרוטו-איאוליות מהסוג שנמצא עד כה בממלכות יהודה וישראל, שם הן שולבו מעל שערי ארמונות המלכים. רמת הביצוע בעבודה על הכותרות הנוכחיות היא הטובה ביותר שנראתה עד היום, ורמת השתמרותם של הפריטים נדירה”.
היה מפתיע לגלות, ששתיים מתוך שלוש כותרות העמודים נטמנו באופן מסודר, זו על גבי זו. “בשלב זה עדיין קשה לומר מי הטמין את הכותרות באופן שבו הן התגלו, ומדוע הוא עשה זאת, אך אין ספק שזוהי אחת התעלומות באתר המיוחד הזה ונשתדל להציע לה פתרון”, אומר ביליג.
בשונה מהכותרות, שהתגלו במצב השתמרות מעולה, שאר המבנה נחרב, ככל הנראה בחורבן הבבלי של ירושלים בשנת 586 לפני הספירה, או בסמוך למועד זה. שרידי המבנה נהרסו ופורקו לטובת שימוש משני בפריטים היקרים.
חשיפת המבנה המפואר, שנבנה בפרק הזמן שבין ימיו של המלך חזקיהו ועד לימיו של המלך יאשיהו, מעידה, להערכתו של ביליג, על השתקמותה של ירושלים לאחר המצור האשורי על העיר בימי המלך חזקיהו, בשנת 701 לפנה”ס, מצור שממנו העיר בקושי ניצלה.
“התגלית הזו, לצד הארמון שנחשף בעבר ברמת רחל והמרכז המנהלי שחשפה רשות העתיקות לאחרונה במורדות ארנונה, מעידים על תחייה חדשה בעיר ו’יציאה מהחומות’ של ימי הבית הראשון לאחר המצור האשורי. אנחנו מגלים וילות, בתי אחוזה ומבני שלטון באזור הפרוז שמחוץ לעיר ויש בכך כדי להעיד על ההקלה שחשו תושבי העיר לאחר שהוסר המצור”.
ההכרה באיכויותיו האסטרטגיות והנופיות של האזור, באו לידי ביטוי גם כ-2600 שנה מאוחר יותר, כשממשלת המנדט הבריטי בנתה במקום את בית השלטון המרכזי שלה, המכונה בשם “ארמון הנציב”.
כמה עשרות שנים מאוחר יותר, הוכשרה במקום אחת הטיילות המפורסמות במדינת ישראל, היא טיילת ‘ארמון הנציב’ ממנה נשקף עד היום הנוף המרהיב אל עבר עיר דוד והר הבית.
צילום: Olivier Fitoussi/Flash90
