גמזו: ‘מצטער אם מישהו נפגע, אבל איסור הטיסות לאומן זה סוף פסוק’

ממונה הקורונה, פרופסור רוני גמזו, אמר היום (שני), בתדרוך ‘זום’ שמסר לתקשורת החרדית, כי ההחלטה לאסור את הטיסות לאומן – “היא סוף פסוק ולא נכון לעשות את זה”.

איך הוא הצליח לעשות תואר יוקרתי בלי מכינה ותנאי סף? הסוד בפנים

בתחילת השיחה הביע דאגה מהעלייה בתחלואה: “לאחר ארבעה שבועות של ירידה הדרגתית אך קבועה במספר החולים החדשים, אנחנו רואים כעת עלייה במספר המאומתים. כשמנתחים את הנתונים, רואים כי עיקר העלייה היא בחברה הערבית, כתוצאה ממפגשים בחג הקורבן וחתונות. אנחנו מודאגים גם מהעלייה בכמות החולים וגם מקצב הגידול.

“מניתוח הנתונים גם עולה כי באוכלוסיה החרדית, אחרי שנרשמה ירידה במספר החולים, רואים עלייה קטנה ב-10 בימים האחרונים”.

גמזו הביעה סיפוק מהעובדה שהממשלה אישרה את תוכנית הרמזור: “הרעיון הוא לתת לכל אחד מהישובים ציון בהתאם לרמת התחלואה. הציון נקבע על פי מספר פרמטרים ובהם מספר חולים החדשים וכמובן קצב הגידול. אנחנו בוחנים גם ‘תחלואה מתחבאת’. לדוגמה, כאשר אנשים לא הולכים להיבדק, רואים בדיקות עם אחוז מאומתים גבוה. גם דבר זה נותן משקל גבוה לצבע העיר.

“אחת לשבועיים נשקלל את הנתונים ואת צבע העיר. מבחינתי גם אין הבדל גדול בין ערים אדומות לכתומות – בשתיהן יש רמת תחלואה גבוהה שחייבים להוריד אותה. יחד עם זאת, במקביל למגבלות שונות בהתאם לצבע העיר, יהיו גם יהיה הגבלות ארציות, כמו למשל מספר הנוסעים בתחבורה ציבורית, מקומות עבודה ואירועי תרבות ופנאי”.

על העובדה שהלימודים אמורים להתחיל מחר גם בערים אדומות – אמר פרופ’ גמזו: “זה עלול ליצור תחלואה בהיקף גבוה ולכן אני אמשיך להיאבק כדי שלא ייפתחו את הלימודים בערים אדומות. זו דעתי ודעת רוב המומחים. חייבים לזכור שבדרום קוריאה פתחו לימודים וסגרו אחרי שבוע. כמו כן, צריך לדעת מה היקף התחלואה.

“כשפתחנו לימודים ב-17 במאי היו 20 חולים חדשים מדי יום. כעת יש כמות גדולה פי 100 של כ-2,000 מדי יום. לכן פתיחת לימודים בערים אדומות, היא בעיניי הימור מסוכן שלא צריך לקחת”.

גמזו נשאל על המכתב שלו לנשיא אוקראינה, למנוע את כניסת חסידי ברסלב: “אני מצטער, מאוד מצטער אם מישהו נפגע”. עם זאת, הוא  הבהיר כי הוא לא מתחרט על עצם הפנייה: “זו המשימה שנתנו לי – להקטין תמותה. לכן אני מצטער על האנשים שנפגעו, אבל צריך להבין שהתרענו מראש, דיברנו והסברנו. אבל הבנו שאנחנו עלולים להגיד למצב של נסיעה המונית, שתוביל לאלפי נדבקים ביום ולאיבוד שליטה. לכן היה צריך להקטין סיכונים וכדי לעשות את זה צריך לשלם מחיר. אני העברתי מסר של איש מקצוע ואני עומד מאחורי המסר. הגבלה של נוסעים בין מדינה למדינה, זו הדרך לשלוט באירוע וכל מדינה נוהגת כך”.

לדבריו, ההחלטה לאסור את הטיסות “היא סוף פסוק”.

האלוף במיל’ רוני נומה, האחראי על מתווה התפילות בחגים ופתיחת הישיבות, אמר: “כולנו מבינים את חשיבות התפילה, בוודאי בחודש אלול, בוודאי-ובוודאי בראש השנה ויום כיפור. אנחנו רוצים לאפשר תפילות, אבל לא להצטער לאחר מכן. לכן קודם כל אנחנו ממליצים להתפלל במקומות פתוחים. לגבי תפילות במקומות סגורים, יש מספר פרמטרים ובהם מספר הפתחים, מאחר וההתגודדות ביציאה ובכניסה עלולה ליצור תחלואה.

“יש גם התחשבות בצבע העיר ובסופו של דבר, גם בעיר ירוקה ובבית כנסת שבו פתחים רבים, לא נאפשר יותר מ-1,000 איש במבנה.

“במקומות שבהם יהיו תפילות במבנים סגורים, הדבר יהיה מותנה ובהם כיסאות מסומנים, רווח בין מתפלל למתפלל, הצבת סדרנים, וגם תחימה בעזרת סימון פיזי, בקפוסולות או תאים של עד 20 איש.

“חשוב לזכור שאנחנו לוקחים סיכונים, אבל בסופו של דבר יש פה המון אחריות על המתפללים. השאלה היא לא כמה נכנסים, אלא אחרי שנכנסים, כמה מקפידים על מסיכה ועל הימנעות מצפיפות. אנחנו רואים שרמת התחלואה במגזר הערבי זינקה בגלל התקהלות שלא על פי הנהלים. לכן, כדי לצלוח את חגי תשרי בלי סגר, הדבר תלוי התנהגות המשפחתית ובבית הכנסת”.

נומה סיפר כי מנהלי תלמודי תורה הודו בפניו כי משפחות שלחו ללימודים ילדים חולים. “בשביל זה לא צריך נהלים, צריך כללים בסיסיים של ערבות הדדית. התנהגות נכונה הלכה למעשה ולא בסיסמאות. אני גם קורא לראשי ישיבות שלא הצטרפו למתווה, להצטרף אליו”.

במהלך התידרוך נומה דיווח כי בישיבת מאור התלמוד ברחובות, מתוך 287 תלמידים, התגלו 29 חולים. “זה נתון חריג אבל בשליטה, כי הישיבה בבידוד. זה הרעיון  – לייצר שליטה על בתחלואה ולאפשר לימוד התורה”.

לגבי ‘ישיבת קטנות’ שבהן התלמידים חוזרים בכל ערב לביתם, נומה הבהיר כי ניתן יהיה לקיים לימודים בקפסולות של 20, עם חציצה בין קפסולות.

“אני יודע שיש כאלה שלא מקפידים, וזה מתחבר לדרישה לאחריות אישית”.

נומה ציין כי מוסדות חינוך חרדיים לבנות קיבלו החרגה המאפשרת כיתות של 24 תלמידות. “זו שאלה של לקיחת סיכונים, ואני אומר – בואו נעמוד על הכללים והם ברורים”.

לפי דיווח ב’כאן חדשות’, בתוך המפלגות החרדיות יש עמדות סותרות באשר לפעילותו של גמזו.

אף שהשר יעקב ליצמן קרא לגמזו להתפטר לאחר המכתב ששלח לנשיא אוקראינה על הנסיעה לאומן, רוב חברי הכנסת בשתי המפלגות החרדיות לא מסכימים עם הקריאה הזאת ולא מעוניינים בפיטוריו.

חברי כנסת בש”ס וביהדות התורה אומרים כי השר אריה דרעי וחבר הכנסת משה גפני לא הצטרפו לקריאת ליצמן וכי דעתם שונה.

לדבריהם, לדרעי ולגפני ביקורת על גמזו, אך הם לא מעוניינים שיעזוב את התפקיד.