‘המראה שלי משחק לטובתי’: הכתב החרדי חושף למה הצטרף לתקשורת

מיכאל שמש, הכתב הפוליטי של ‘כאן חדשות’, מככב הבוקר (שישי) במדור ‘ענייני פנים’ במוסף ‘הארץ’.

שמש, בן 23, מתגורר  בגבעת זאב עם אשתו אבישג ובנם איתמר בן השנה.

וזה מה שסיפר על עצמו במדור:

• החלטתי להיכנס לעולם התקשורת במהלך ההלוויה של הרב עובדיה יוסף. הוא היה הגיבור שלי ודמות נערצת של מגזר ענק. זו היתה ההלוויה הכי גדולה שהיתה בארץ, אבל כשהסתכלתי על כלי התקשורת שבאו לסקר אותה, שמתי לב שאין שם אפילו כתב חרדי־ספרדי אחד. היה נראה לי מוזר שלכל המגזר העצום הזה לא היה ייצוג ראוי בתקשורת הכללית.

• באתי מבית שהפקטור המרכזי שבו מודדים אותך הוא לימוד תורה. יש לי עוד 11 אחים ואחיות. הבנים כולם תורתם אומנותם והאחיות נשואות לכאלו. אבל מגיל צעיר נמשכתי לעולם התקשורת. כשהייתי בן 15, הייתי חותך מהשיעורים בישיבה כדי להאזין לרזי ברקאי. בערבים הייתי שומע את החדשות עם אוזנייה בנגן רדיו קטן, שהסתרתי מכולם.

• הייתי הכתב החרדי הראשון בגלי צה”ל והאמנתי שאצליח לשמור על האנונימיות שלי. שידרתי רק ברדיו וחשבתי שיום אחד העיסוק שלי בתקשורת ייגמר, ושאולי החיים שלי ילכו במסלול אחר. במשך תקופה ארוכה לא היתה שום תמונה שלי ברשתות החברתיות. היום אני קצת נבוך כשאנשים מזהים אותי ומתלחששים.

• אני שומע לפעמים ביקורת על הגיל שלי, למרות שסיקרתי כבר שלוש מערכות בחירות. לפעמים המראה דווקא משחק לטובתי. הצלחתי להיכנס להרבה כנסים כי חשבו שאני סתם עוד נער חרדי. פעם דוד אמסלם הזמין אותי לאכול איתם בהפסקה של ועדת הפנים. הצעתי לו להצטלם עם דוד ביטן כשהם מרימים כוסית קוניאק. למחרת התמונה היתה בכל העיתונים.

•  אני הולך עם כיפת קטיפה שחורה, בלי סרט, שמורכבת מארבעה חלקים. האחים שלי הולכים עם כיפה משישה חלקים ועם סרט. בעולם החרדי הניואנסים האלו מלאים במשמעות. הכיפה שלי נחשבת מודרנית יותר. כששמתי אותה בפעם הראשונה אבא שלי לא התלהב. אבל הוא התגבר — עשיתי לו מאז עוד כמה תעלולים.