כמה מרוויח חרדי שעובד בהייטק? פחות מחצי השכר הממוצע בענף

ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשות ח”כ עינב קאבלה, התכנסה היום (שלישי) לישיבה בעקבות בקשה לדיון מהיר של חברי הכנסת משה ארבל ואריאל קלנר – על  עידוד הגידול בהעסקת חרדים בענף ההייטק.

בקשת הדיון באה בעקבות דו”ח שפורסם באחרונה של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) וקמא-טק על שילוב חרדים בענף ההייטק הישראלי.

לפי נתוני הדו”ח, במהלך השנים האחרונות חל זינוק של 50% בשיעור החרדים העובדים בהייטק. מספרם עומד כעת על כ-10,000 איש – שיעור ניכר מהם נשים חרדיות – ורובם צעירים בני פחות מ-28.

במקביל חל גידול במספר היזמויות והסטרטאפים המוקמים על ידי יזמים מהמגזר החרדי. למרות הנתונים המעודדים בדבר השתלבות בענף, עלה בדו”ח כי עדיין קיימים פערי שכר משמעותיים המפלים לרעה את העובדים החרדים, שמשתכרים בממוצע פחות ממחצית השכר הממוצע בענף.

מן הדו”ח עולה כי שכר מועסקים החרדיים בהייטק עומד על 10,830 בממוצע, סכום שעדיין נמוך משמעותית מעובדים בתחום שאינם חרדים, ששכרם הממוצע עומד על 22,479 שקלים.

יו”ר הוועדה, ח”כ עינב קאבלה, פתחה את הישיבה: “הנושא של שילוב חרדים בענף ההייטק, חשוב לכלכלה הישראלית ולא נכון יהיה להסתכל עליו רק בהיבט חשיבותו עבור הציבור החרדי עצמו. זהו אינטרס של המדינה לפעול לשם כך. שילוב החברה החרדית צריך להיות בכל המשרות בהייטק, גם בדגש על שילוב איכותי במשרות טובות ואיכותיות.

“כמו כן אי אפשר להתעלם מפערי השכר כפי שעלו בדו״ח. בין היתר הדבר נובע מתופעת העסקה דרך חברות כוח-אדם. אני סבורה כי שילוב חרדיות וחרדים בעולם ההייטק הוא מהלך חשוב לצמצום הפערים בחברה הישראלית.”.

שר המדע והטכנולוגיה יזהר ישי: “כלכלת החדשנות מזינה את הכלכלה בישראל. זו הכלכלה שתיתן את ההזמנות לאוכלוסיות שלא מספיק נמצאות שם – נשים, חרדים, ערבים והפריפריה. הכנסת החרדים להייטק זו לא משימה חרדית היא משימה לאומית ואף משימה אישית שלי. למדתי להכיר מחברי נפש שהכרתי מעיסוקי בהייטק בקהילה החרדית על מוטיבציה ויכולת גבוהה ביותר. ההשתלבות של החרדים, משנה תפיסת עולם למעסיקים החילוניים וגם לחרדים שבאו להיכנס בחדשנות.

“הדו”ח שפורסם מלמד על התקדמות של חרדים וחרדיות בקורסים, יש מגמות יפות של מספרים בלימודים אך בתעסוקה זה לא מספיק -יש רק 5% של חרדים וערבים בכל אוכלוסיית ההייטק. זה נתון לא טוב כאשר ביחד הם שליש מכל האוכלוסייה”.

ח”כ משה ארבל: “לפי כל הנתונים הדמוגרפיים, האוכלוסייה החרדית והערבית תהיה בשלושים השנים הבאות האוכלוסייה המשמעותית בישראל. ההייטק הוא מנוע צמיחה המרכזי של המשק, והמטרה היא לראות חרדים בתוך המערכת, כאלו שהם בעלי יכולת לפרוץ גבוה ולהתקדם. הייתי שותף בעבר להקמה של צוות בינמשרדי לתעסוקה איכותית – תמיד המדד היה יש תעסוקה חרדית או אין, ולא נגעו בהשמה במקומות נכונים.

“עכשיו יש גם פרמטר שלא ייחשב תעסוקה בשכר מינימום. יציבות תעסוקתית מאפיינת את מגזר הנשים החרדי בשונה מרוב האוכלוסייה וזה יתרון שכל מעסיק מוכן לשלם עליו המון. משרדי המדע והאוצר צריכים לתת תקצוב לנושא הזה ובהקדם ממש. נושא ההכפפה במגזר הממשלתי לכל המקצועות לתואר אקדמי ראוי אף הוא שישתנה. אין כל סיבה לכך”.

ח”כ אריאל קלנר: “יש לנו יעד לאומי בריבוע – הגדלת ענף הייטק ותעסוקת חרדים, אך על זה יש איום גדול ביותר שמבקש לפגוע בהעסקת חרדים שהוא יעד כפול למגזר וכלכלית למדינה – האיום הוא בדמות ארגונים שרוממות ליברליזם בפיהם אך מחפשים את ההיפך, לפגוע במגזר החרדי דרך עתירה לבג”צ לאסור לאקדמיה עליהם לימוד כדרכם.

“יש דברים רבים שיסייעו לקדם שילוב מבורך של החרדים, ואחד מהם שהוא מאוד נחוץ זה לצמצם את פערי השכר”.

משה פרידמן, מייסד שותף, ומנכ”ל קמא-טק, שהיה שותף לדו”ח, אמר בוועדה: “אנחנו מעודדים ואופטימיים מן הנתונים שמעלה הדוח, שטומנים בחובם הזדמנות אמתית. דווקא בעת הזו של משבר תעסוקתי עמוק, עם השלכות ארוכות טווח על המשק הישראלי – אני חושב שיש פוטנציאל אדיר להאצת תהליך השילוב של האוכלוסייה החרדית בהייטק ובתעסוקה בכלל. זוהי שעת כושר, ואני משוכנע שהיא לא נעלמת גם מעיניהם של מקבלי ההחלטות בישראל.

“בהשקעה ובתקצוב הראויים ניתן לחזק מאוד את מגמת ההשתלבות, ואת המשק הישראלי בכלל. חשוב לתת דגש בכל תכנית שבונים גם על שכר גבוה ותעסוקה איכותית, נושא שעדיין טעון שיפור. אני קורא גם למעסיקים – ישנם אלפי חרדים שלומדים את מקצועות ההייטק – לפתוח את הדלתות לאוכלוסייה הזו ולהנות מהכישרון, מהמוטיבציה האדירה, ומכוח אדם איכותי.”

איציק דניאל, רכז תעסוקה באג”ת במשרד האוצר: “הכלים הממשלתיים כרגע לנושא יינתנו באמצעות קול קורא וכדו’. בהינתן שאין כרגע תקציב מדינה, צריך פתרונות יצירתיים שנקווה שיבואו ממשרד העבודה ורשות החדשנות. לפנינו יש המון תכניות למימון של קמא טק ושל המכון החרדי ועוד המון תכניות שהוגשו.

“כאשר מסתכלים על סיוע בתעסוקת חרדים, חשוב לומר שזה לא כולם בהייטק – ויש לתת את הדגש לתעסוקה בעוד תעשיות אחרות”.

יו”ר הוועדה, ח”כ עינב קאבלה, סיכמה את הישיבה: “נבצע דיון מעקב כדי לקבל תשובות ענייניות וקונקרטיות יותר מאשר קיבלנו עתה מנציג האוצר. אנחנו חייבים לראות כיצד יש תכנית לפתרון מיידי ולא לשמוע דברים כללים, אמירות שתלויות באוויר.

“הפעולות מצד משרדי הממשלה לטובת קידום הנושא וההשקעה התקציבית הנדרשת, חייבות לבוא בהקדם כדי לא לפספס את אלו מהמגזר החרדי שנכנסים למסגרות ההכשרה כבר בשנת הלימודים הבאה”.