אם אתה מסתובב בלי מסיכה – אתה לא באמת חרדי ולא באמת חסיד

הרב מנחם ברוד
|
ה' אלול התש"פ / 25.08.2020 14:43
אדם יכול להונות את הזולת וגם את עצמו. כלפי חוץ הוא נראה יהודי ירא שמיים, מדקדק בקלה כחמורה – אבל בתוך-תוכו מי יודע • הנה לנו מבחן בהיר וחד, שמציג לעינינו בדיוק את מצבנו הרוחני

בתחום הבריאות יש כלים שמאפשרים להעריך את מצב בריאותו של אדם.

בדיקות דם, צילומי רנטגן, אולטרה-סאונד וכדומה, חודרים אל מתחת למעטה החיצוני ונותנים לנו תמונה מהימנה של מצבנו. לפעמים אדם יכול להיראות בריא וחזק, אבל הבדיקות יגלו שהוא צריך בדחיפות טיפול שירפא אותו.

מה הכלים העומדים לרשותנו כשאנו מבקשים להעריך את מצבנו הרוחני? אדם יכול להונות את הזולת וגם את עצמו. כלפי חוץ הוא נראה יהודי ירא שמיים, מדקדק בקלה כחמורה, לובש את הבגדים הנכונים – אבל בתוך-תוכו מי יודע. ייתכן שאפילו הוא עצמו אינו מוּדע כראוי לנעשה במעמקי נפשו.

שורפן חסיד

הילל הזקן נתן לגר שבא לפניו מבחן מפליא בפשטותו: “מה ששנוא עליך, לחברך אל תעשה – זו כל התורה כולה”.

רצונך לדעת אם באמת אתה יהודי ירא שמיים, דבק בה’, בתורתו ובמצוותיו – בחן את מה שקורה אצלך בזירה זו של הימנעות מלעשות לחברך את מה ששנוא עליך.

ועדיין הדרך לבחון זאת אינה פשוטה. איך אני יודע אם אכן הפנמתי את הערך הזה, ואני באמת נזהר מלעשות לזולתי את מה ששנוא עליי? הלוא קל מאוד למצוא תירוצים לכל דבר, ושוב אני יכול לעטות עליי דמות של יהודי שלם, ואת הפגיעות בזולתי אני מצליח להסביר בנימוקים כאלה ואחרים.

אבל במחצית השנה האחרונה ניתנה לכל אחד ואחת מאיתנו דרך פשוטה וחדה לבחון באמת את מצבנו הרוחני. מבקשים מכל אחד ואחת לשמור על כללי התנהגות שבכוחם לצמצם את ההדבקה, ובראשם עטיית מסיכה.

אין ספק שעטיית מסיכה אינה פעולה נוחה ונעימה, אבל השאלה היא אם אני מעדיף את הנוחות שלי מבריאותו של הזולת, ואולי מחייו. רוב הנשאים שהדביקו את סביבתם לא ידעו שהם נושאים בתוכם את הנגיף. לכן נדרשת הזהירות, כדי שאם חלילה מישהו נדבק בלי ידיעתו, שלא ידביק אחרים.

הגמרא אומרת “שורפן חסיד” – החסיד שורף את הציפורניים שהוא קוצץ, כדי שחלילה לא תיגרם מהן פגיעה לזולת, אף שהסיכוי לכך קלוש. לעומת זה, מי שזורק את הציפורניים, גם אם הוא מצויד בכל התירוצים האפשריים, עליו נאמר “זורקן רשע”.

מבחן בהיר וחד

אחרי חודשים של התמודדות עם הנגיף אנו יודעים בוודאות שרבים מאוד נדבקו בגלל זלזול בהנחיות.

מקצת הנדבקים הגיעו למצבים קשים, וגם האחרים לא ליקקו דבש. אנשים הפסידו ימי עבודה, נאלצו להיות בבידוד. ישיבות וכוללים נסגרו בגלל חוסר זהירות.

זה כבר נזק הרבה יותר מוחשי מהסכנה שבזריקת ציפורניים. אלה נזקי נפש וגוף, איבוד ממון וביטול תורה. וכל זה רק מפני שמישהו לא מתחשק לו לעטות מסיכה או שזה ‘לא נוח’ לו.

הנה לנו מבחן בהיר וחד, שמציג לעינינו בדיוק את מצבנו הרוחני, בנקודה זו של ‘לחברך אל תעשה’.

חודש אלול הוא זמן תשובה. עדיין אפשר לתקן!