חסידי ברסלב זועמים על החלטת פרויקטור הקורונה, פרופ’ רוני גמזו, למנוע את כניסת החסידים לאומן. שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן, אף דרש שגמזו ייתפטר מתפקידו – אך הפרויקטור דבק בעמדתו ודורש שהחסידים לא יטוסו לקברו של רבי נחמן לקראת ראש השנה.
לייזר קרליבך, חסיד ברסלב האחראי על מערך ההסעדה באומן, התארח הבוקר (שני) בתוכניתם של ענת דוידוב וגולן יוכפז ב-103FM, וטען שאין סכנה בהגעתם של 10,000 חסידים בתקופת החגים.
יוכפז: שלום הרב קרליבך ממערך ההסעדה באומן. דוידוב: מה קורה שם?
“מתכוננים במסגרת קורונה, נקרא לזה ראש השנה של קורונה. אנחנו מאמינים שבסופו של יום יגיעו לכאן עד 10,000 איש פלוס-מינוס. מדברים בשנים האחרונות על פייק ניוז, אפשר להגיד שבכל הנושא של אוקראינה ואומן יש פייק ניוז”.
דוידוב: אין קורונה?
“קורונה יש”.
דוידוב: אז איפה הפייק?
“הפייק ניוז הוא שבישראל בכול המלונות הכל מלא ובבלפור יש אלפי מפגינים כל ערב וכל יום, ואני לא יודע כי לא הייתי בארץ בחודש האחרון, כי אני נמצא פה ומתכונן לראש השנה. אבל במה שקורה באומן, להבדיל מישראל, וזה סוג של הטענה של חסידי ברסלב, אנחנו פונים כבר כמה חודשים גם לרשויות בישראל, בעיקר אליהן, כי ברשויות האוקראיניות קיבלנו מענה וישבנו עם כל הגורמים ומתכוננים עם תוכנית של קורונה כמו שמקובל בכל העולם.
“אם היית מגיעה לאומן היית רואה שכולם הולכים עם מסכות, מושקעים פה משאבים אדירים כדי שהכל יעבור בצורה חלקה. אנחנו לא רוצים חס וחלילה שמישהו יגיע לכאן וידביק את האנשים האחרים. יושב לו פרופ’ גמזו, בא ושולח מכתב לנשיא אוקראינה, ומבקש ‘יהודים מפיצי מחלות אל תכניס לאוקראינה'”.
דוידוב: הוא לא דיבר ככה; יוכפז: זה לא הוגן להציג את הדברים כך.
“זה ממש ככה, אולי לא קראת את המכתב, זה גובל באנטישמיות. גם אם זה היה קרוב לזה, אנחנו נמצאים פה בין גויים”.
יוכפז: למה אנטישמי? פרופ’ מומחה לרפואה שקיבל את התפקיד להילחם בקורונה, הוא הפרויקטור במדינת ישראל. הבקשה עניינית.
“תסביר לי מה הוא פונה לאוקראינה? הוא יושב בישראל”.
יוכפז: אני מניח שהוא הבין שיש בעיה פוליטית בישראל למנוע את הנסיעות מישראל של אלפי חסידים לאומן, לכן הוא פנה לאוקראינה שהרבה יותר פשוט לה מבחינתו למנוע את ההגעה לקבר של רבי נחמן.
“אני מזמין אותו ואת כל שאר הפרויקטורים להגיע לאומן, זה טיסה בדיוק של שלוש שעות, חמש שעות מעכשיו הוא יכול להיות פה באומן. שיגיע לשטח וייתן את ההוראות שלו. מושקעים כמו שאמרתי משאבים אדירים, חסידי ברסלב מסכימים להקים פה מה שנקרא מרפאות קורונה, מבנים לבידוד, את כל הדיסטנס שמדברים, שמירת מרחק כל הדברים האלו”.
דוידוב: אני לא מבינה.
“אני אסביר במילים פשוטות”.
דוידוב: תעמדו בקפסולות? איך זה יתנהל?
“למה לא?”
דוידוב: תתאר לנו.
“אתאר, יש את מרכז ברסלב שהם אחראים על הקבר של רבי נחמן, עוד לפני ראש השנה כבר לפני שבועיים פירקו את הגג, עשו שהמקום יהיה מאוורר ופתוח, הוציאו ספסלים שלא תהיה צפיפות. הם מתכוננים, הם משקיעים, כולנו משקיעים לא רק הם, כל הגופים פה, כל אחד בדרך שלו לקחנו וישבנו עם משרד הבריאות האוקראיני ואמרנו ‘מה התנאים שאתם מסכימים שחסידי ברסלב יוכלו כן לעשות את הדבר הזה?'”
יוכפז: אי אפשר להתפלל בקפסולות.
“למה אי אפשר? הפוך, אגיד יותר מזה”.
יוכפז: במהלך התפילות הגדולות של ראש השנה, בערב ובמהלך כל היום, עם עשרת אלפים חסידים שאתם צופים שיגיעו, איך יהיו בקפסולות?
“אתה שואל שאלה מצוינת, אומן מחולקת, את אלו שנוסעים לאומן אתה לוקח את זה כגוש אחד, בשנים האחרונות היו קרוב ל-50,000”.
יוכפז: אבל אני מניח שבניגוד לבית כנסת, אין מאה איש באומן.
“בשנה האחרונה היו קרוב ל-50,000 והשנה מדברים על 10,000, אנשים מעל גיל 50-55 אומרים ‘אנחנו נמצאים בסוג של מצב ששמרנו על עצמנו עד עכשיו, אז לא ניסע השנה'”.
יוכפז: כמה בדרך כלל מגיעים?
“50,000. אנחנו מדברים על 20 אחוז יש המון קבוצות וזה בנוי באמת מהמון קבוצות, כל רב עם הקבוצה שלו, אם הורדנו קבוצה שהיו מתפללים, נניח 1,000 איש, אם מורידים שיגיעו כ-20% מדובר על 200 אנשים”.
יוכפז: זה 200 בקבוצה אחת.
“לא, לא. הם מתכוננים לחלק, יש קבוצות שהיו כל שנה בכל מיני מקומות”.
יוכפז: שחרית, ערבית; ענת: כל התפילות הגדולות; גולן: יהיו רק מאתיים על הקבר?
“ברור, אפילו פחות. גם ככה כל שנה, זה בדיוק העניין, יש הרבה פייק ניוז. אני מזמין את כולם שיגיעו לאומן ישבו עם האחראים”.
יוכפז: המתפללים יהיו בקפסולות, אין כינוס במקום סגור, אין סיכוי להדבקה?
“השטח הוא מעל 20 רחובות, איך אסביר? בירושלים, תיקח את כל מרכז העיר – זה השטח”.
גולן: אתם תצליחו לשלוט על המתפללים ולפזר אותם ברחובות כדי למנוע הדבקה?
“ממש ככה, יש קבוצות שכול שנה היו מתפללים במבנים, השנה הם אמרו לי ‘אנחנו לא הולכים לשכור, אנחנו הולכים להתפלל תחת כיפת השמיים, מה אנחנו צריכים יותר מזה?’ אם אני רואה בתל אביב הפגנות ובאילת במלונות אני רואה אלפי אנשים ביחד, במה זה שונה?”
יוכפז: החסידים ישנים בדרך כלל בבתים של תושבי האזור, איך זה יהיה הפעם?
“שאלה מצוינת, גם השנה בעקבות הדבר הזה אולי זה הדבר היחיד שטוב שיקרה בגלל הקורונה, המקומיים שאנחנו מפרגנים להם מכל הלב, הם קולטים שהשנה יהיה די ריק והמחירים נופלים ב-70 אחוזים. הקבוצות יתפרשו על יותר בתים, אם בעבר היו בתים שמאכלסים 20 איש, הם לבד גם הגויים סוג של מפחדים ואומרים להם היהודים הולכים להביא, אני דיברתי עם אנשים שאני הייתי שוכר דירות, והם אומרים לי ‘השנה אני מסכים להכניס 7′”
.דוידוב: הם לא רוצים את היהודים?
“הם לא רוצים אותנו בגלל מה שאתם עושים, אמיתי אני אומר לכם. מצד אחד הם מתחננים ‘תגיעו’, מצד שני אומרים בתוך ישראל, יש אתרים ברוסית שנמצאים בישראל ואם תפתחו כל מיני כאלו אתרים תראו את האנטישמיות, כי היום אנחנו נלחמים בראש השנה אבל אנחנו נסחוב את זה הרבה זמן אחרי זה, זו הבעיה שלנו”.
יוכפז: אתה אומר בעצם שהם מפחדים מהיהודים מפיצי מחלות בעקבות דברים שהם קוראים בישראל?
“חד משמעית, רק זה. אני פוגש פה אנשים הם יודעים להגיד את השם גמזו יותר טוב ממני. אתמול הסתובבתי ברחוב ואמרו לי ‘יש אצלכם גמזו שאומר שאתם מביאים מחלות'”.
<IFRAME src=”https://103fm.maariv.co.il/mediaEmbed.aspx?ZrqvnVq=IDHMGE&c41t4nzVQ=GJL” scrolling=”no” marginwidth=”0″ frameborder=”no” ALLOWTRANSPARENCY=”true” width=”320″ height=”250″></IFRAME>