1.
הרומן הזה הדאיג לא מעט את ראש הממשלה.
זו האוניברסיטה שמאפשרת לכם ללמוד מכל מקום ובכל זמן שנח לכם
מאחורי גבו הבחין בקשרים ההולכים ונרקמים בין ‘כחול לבן’ לחרדים. זה כבר לא היה רק קשר יפה בין יו”ר ש”ס אריה דרעי לגבי אשכנזי, אלא הלך והתרומם למחוזות שהצליחו להדאיג אותו. ומי כמוהו יודע לדאוג, גם מול הרבה פחות מזה.
פתאום החל עיתון הבית של ‘דגל’ לתקוף אותו חזיתית. אפילו נגד בנו יאיר השחילו מאמר ציני, יש שיאמרו מרושע קמעא. במקביל שוחררו רמיזות עבות בתקשורת שכחול לבן, בפורמט ללא יאיר לפיד, היא אופציה שמונחת בכבוד על השולחן.
זה העלה את מפלס החרדה בבלפור לרמות שלא הכירו שם כבר זמן פוליטי רב.
מה עושים?
לנתניהו יש מגירה עמוסה בתרגילים פוליטיים. על כל התרחשות בזירה היא נפתחת ונשלף ממנה הדף המתאים.
יש תרגיל לכל תרחיש.
2.
אולי משום שהיה עסוק בטיפול במצבו הבריאותי (פרוצדורה, כינו דובריו את הניתוח), אולי משום שהוא פשוט טירון פוליטי, ואולי כי ביבי ידע איך להרדים אותו בחומר הרדמה מעולה – נפל בני גנץ לתוך הבור העמוק שחפר לו נתניהו.
חלום הבלהות של המפלגות החרדיות היה ריצה לבחירות בלי להסדיר תחילה תקציב לעולם הישיבות. מנהלי ישיבות טרוטי עיניים ומלאי דאגות צובאים על לשכותיהם, מטרטרים אותם בטלפונים בלתי נגמרים – והח”כים החרדים מבינים כבר תקופה ארוכה כי אם גם את הדבר הזה לא יצליחו לסדר ומהר, בבחירות הקרובות הם יהיו בצרות.
גם ככה מצבם לא פשוט. קבוצה מתוך גור כבר הבהירה למי שהיה צריך להבהיר שבבחירות הבאות (ויש אומרים, שכך נהגו גם בבחירות האחרונות) הם ויהדות התורה ‘כבר לא’. ש”ס היא זו שתקבל אותם כפרי בשל.
החרדים החדשים כועסים. יוצאי חל”ת שמתקשים להביא לחם הביתה (חרדים עובדים, שאין להם עבודה בעידן הקורונה), מאוכזבים משום שהם חשים שאת הנציגות החרדית מעניינת ועדה כזו או אחרת הרבה יותר ממצב מוסדות הלימוד של ילדיהם. ועוד ועוד בלתי מרוצים.
הסקרים הנחמדים משאירים את הנציגות החרדית כפי שהיא כיום. הפחות נחמדים מטלטלים אותה קשות. מי שמסתובב בשטח, יודע שהסוקרים עוד לא עלו אפילו על קצה של הבעיה.
נתניהו, שחד תפיסה הוא, קלט בחושיו המחודדים שהוא חייב להעביר את תקציב הישיבות. בכחול לבן, שנחשבת לעפרון הרבה פחות מחודד בקלמר, לא קלטו זאת ונפלו לתהום.
הם סירבו להעביר לחרדים תקציב, וכעת כבר לא ניתן למנוע את המשבר המחודש בינם לבין הנציגות החרדית. אפילו דרעי לא יוכל להשלים עם התנהלות כזו. עם כל הכבוד לחברות בינו לבין אשכנזי.
3.
מה בעצם צפוי לנו בשבוע הקרוב?
יום שני בחצות הוא התאריך הקובע: אם לא יעבור החוק לדחיית מועד הגשת התקציב, הכנסת מתפזרת בצורה אוטומטית ועם ישראל יצעד בפעם הרביעית בתוך שנה וחצי לבחירות.
כמו שהעניינים מקרטעים כעת, לא נראה שהחוק הזה הולך להתקדם. ואז מה?
שתי אופציות על השולחן: על הראשונה עובדים בשעות אלו בקצב קדחתני – גיוס 61 לממשלה צרה שתוגדר כמובן כ’ממשלת חירום’ וככזו שתוצג: “עשינו הכל כדי שלא ללכת לבחירות בעידן הקורונה”.
מדברים על השרה תמנו שאטה כאופציה (שרה מאד חברתית, אשה עם לב, כזו שמבינה את הנזק שבהליכה לבחירות. אחת שמכירה גם אנשים שבאמת ‘אין להם’ ונמצאים במצוקה כלכלית איומה), וכמובן – על הצמד יועז הנדל וצביקה האוזר.
כל אלה טרם אמרו את המילה האחרונה. הם הדמויות המחוזרות ביותר בימים אלו. רק שתדעו.
4.
ומה באשר ל’ימינה’?
רק תאונת דרכים קטלנית מנעה את צירופם לממשלת נתניהו בעת הזו. תאונה, שהחרדים מיצרים עליה (אילו רק התאמצו יותר, זה היה קורה!). אפילו נתניהו מבין שטעה – ולא שבסביבתו לא היו מי שהזהירו אותו שלא להשליך אותם אל עבר ספסלי האופוזיציה.
כעת, הוא ינסה לתקן את המעוות. איך? בעזרת הצעות ‘מתקנות’: תיק המשפטים לאיילת שקד, תיק הבטחון לנפתלי בנט, תיק מכובד לבצלאל סמוטריץ’.
אפרופו בצלאל, סיפור ממסדרונות הכנסת: השבוע הייתי עדה למפגש מעניין בלשכתו. בחור ישיבה חרדי הסתובב במסדרונות הכנסת ותר אחרי ח”כים להצטלם איתם. יש ששיגעו אותו בלך ושוב. הח”כ בפגישה, תבוא בהמשך. אצל בצלאל אין דברים כאלו – תיכף ומיד נעמד לתמונה, מלווה בחיוך רחב. תמיד זמין, תמיד נענה בחפץ לב.
הבחור, תושב מודיעין עילית, סיפר לו שבחודשים המעטים בהם כיהן כשר תחבורה הצליח לעשות את מה שלא הצליחו לעשות לפניו – לפתור את בעיית הפקקים בכניסה למודיעין עילית (מצטרפת בחום לדברים. ש.ר.). סמוטריץ’ חייך שוב, והצטלם. בדיוק כפי שהוא יודע. ללא שום פוזות. כשר, השיב לאנשים בווטסאפ, תמיד משתדל להיות זמין ולפתור בעיות.
אבל נחזור לדמיונות על ממשלת ה-61 של נתניהו.
הגישושים רק החלו מול ‘ימינה’, דיבורים רציניים יתחילו, כך לפי גורמים במפלגה, רק אחרי שיהיו לליכוד ‘ביד’ 3 עריקים סגורים. זה עדיין לא המצב. אבל עד ליום שני, יש המון זמן במונחים פוליטיים.
ואם זה לא יצליח – אז יש אופציה שניה: בחירות.
תמתינו בסבלנות.