עימות כזה לא היה כבר הרבה זמן: עמית סגל, הפרשן הפוליטי הבכיר של חדשות 12, ורביב דרוקר, הפרשן הבכיר של חדשות 13, התעמתו היום (שני) ברשת הטוויטר, כאשר הוויכוח אף גלש לפסים אישיים. על הדרך, גם הח”כ לשעבר מיקי רוזנטל נכנס ל’קו האש’.
זו האוניברסיטה שמאפשרת לכם ללמוד מכל מקום ובכל זמן שנח לכם
העימות החל כאשר רביב דרוקר צייץ על פרשת עו”ד ליאת בן ארי – וכתב: “ברמ”י מבהירים שליאת בן-ארי יכולה להשכיר את הווילה בראש העין. לתשומת לב בן דרור ימיני, אראל סגל ושאר השרלטנים שפתאום מתעניינים מאוד בדיני תכנון ובנייה”.
אם מציעים לך משכורת קבועה בלי עבודה, תוותר? כנס לבדוק אם זכאי
בתגובה לדברים, כתב עמית סגל: “אפשר להגן על ליאת בן ארי עד כלות הנפש, עניין של טעם והשקפה. אפשר גם להוציא במקרה הזה לחל”ת את הנוקדנות שמלווה את עיסוקך ביחס למושאי סיקור אחרים. אבל לטעון שאולמרט לא רדף וחיפש את התובע שלו, אורי קורב, זה פשוט שכתוב בוטה של ההיסטוריה הקרובה”.
רביב דרוקר השיב לסגל: “אתה מערבב בין דברים לא קשורים. אולמרט שנא ושונא את קורב ובוודאי שהיה מעוניין שנסיבות עזיבתו את הפרקליטות והבדיקה נגדו יקבלו נפח יותר גדול. אין לזה שום הקשר מעשי מהסיבה הפשוטה שזה שנים ארוכות אחרי שההליך בעניינו נגמר. מה שנתניהו ואנשיו עושים לליאת בן ארי זה מפחיד ומגעיל”.
אחרי שסגל עקץ: “לכן לא אמרת מילה על הממד החמישי, תפירת תיקים לניצבים, ועוד ועוד. המטרה מקדשת” – תקף דרוקר: “כשתעשה עשירית מהתחקירים שעשיתי על אולמרט ושרון כשכיהנו, על ‘אחד מהפחות מושחתים שכיהנו’, כשתגיד אלפית מהדברים שאמרתי עליהם, על ה’הו-כה-פחות-מושחת נתניהו’, אז תהיה זכאי למקום ליד השולחן בדיון על צביעות ומוסר כפול בתקשורת הישראלית”.
סגל השיב לדרוקר בלגלוג: “תעדכן בבקשה כשמועצת האבירים תספר שיש לי מקום ליד השולחן. חלום חיי שתקבלו אותי”.
בשלב הזה הפציע חבר הכנסת מיקי רוזנטל ויצא להגנת ידידו דרוקר, כמו הגיש יחד תכנית – וכתב: “רואה את הוויכוח בין עמית סגל ורביב דרוקר. אחד מהם אני אוהב, את השני אני מחבב. שניהם חכמים, שניהם נבונים ושניהם יודעים את התורה, אבל רק אחד מהם הוא פוליטיקאי לענייני פרשנות והשני הוא פרשן לענייני פוליטיקה”.
סגל לא שתק וכתב לרוזנטל: “מיקי, כעיתונאי מוטה שהתגאה בהטייתו, ואז הלך למפלגת העבודה, כשבאמצע נעצרו הבחירות ואז רביב דרוקר ואתה סיכמתם שתמשיך להגיש תכנית תחקירים (!) למרות שהיה ידוע שאתה נערך לפריימריז, אתה באמת רואה בעצמך המועמד לסווג את האנושות לפרשנים ולפוליטיקאים?”
הוא הוסיף וצייץ: “הציוץ הזה הוא הדגמה למחלה הקשה מכולם: הגמל והדבשת. אני משוכנע שרוזנטל ודרוקר באמת סבורים שהכל תקין בעובדה שפריימריסט בפועל הגיש תכנית תחקירים לאורך חצי שנה. והם באמת סבורים שאח”כ יוכלו לחלק ציונים על עיתונות. שכן הם במחנה הנכון וניגוד עניינים זה לימנים. ימני בהגדרה איננו עיתונאי”.
רביב דרוקר. צילום: Yonatan Sindel/Flash90
מספר שעות אחר כך כתב עמית סגל: “כמה מחשבות לסיכום הוויכוח הסוער עם רביב:
1. תיקי נתניהו טרם החלו להתברר בבית המשפט. יש משהו כמעט מחוצף בקביעה, עוד מ-2017, שדינם להסתיים בהרשעה, ואז להתגולל דווקא על מי שאומר ‘נמתין להכרעה המשפטית’ כמי שאיננו עיתונאי. תזכורת: לפי רביב ביבי אשם בתיק הצוללות ובפועל אפילו לא נחקר.
2. אם על כל 10 דברי ביקורת שלי על נתניהו בהקשר הפלילי והפוליטי תהיה מילת ביקורת אחת של דרוקר על התנהלות החקירות או תקדימיות התיקים – לרבות השבוע – אני תורם רבבת שקלים לערוץ 13. תזכורת: בעולם של הארץ ודרוקר לא דווח מעולם על תרגילי החקירה הבזויים ועל סימני השאלה.
3. לראות את ברוך קרא ואביעד גליקמן, צמד הדוברים הנרצעים של מערכת המשפט, שמימיהם לא הוציאו מילת ביקורת על מסוקריהם, לראות דווקא אותם מרטווטים בהתלהבות מאחורי גבו הרחב של רביב מסרים על עיתונות חסרת פניות – סאטירה מרעננת ליום קיץ.
4. גם אם עיתונאי הימין כולם יתגייסו להלל ולשבח את נתניהו, לאתרג ולסנגר – עדיין לעולם לא יועילו לסיכויי הבחירה מחדש שלו כמו שהועיל דרוקר וחבריו לנתניהו בשנים האחרונות. אלמלא התקשורת הזו והתיעוב הציבורי כלפיה, נתניהו כבר מזמן היה בפנסיה. הם תקוותו האחרונה.”