מסקר שפורסם באולפן שישי בחדשות 12 עולה כי מפלגת הליכוד מקבלת 31 מנדטים, אחד פחות ממה שהיה בסקר שנערך לפני כשבועיים.
הרחק מאחור נמצאת יש עתיד-תלם עם 18 מנדטים – שניים יותר מימינה של נפתלי בנט, שמקבלת 16.
הרשימה המשותפת מקבלת 15 מנדטים.
המפלגות החרדיות שומרות על 16 מנדטים במשותף וכל אחת מהן מקבלת 8 מנדטים.
ישראל ביתנו נשארת על 7 ומרצ שסוגרת את הרשימה עומדת על 6 מנדטים בלבד.
למרות הירידה של הליכוד בסקרים, גוש הימין – עם נפתלי בנט שלא הכריז שימליץ על נתניהו – שומר על כוחו עם 63 מנדטים.
ארבע מפלגות לא עוברות את אחוז החסימה: העבודה, דרך ארץ, הבית היהודי וגשר שסוגרת את הרשימה עם אפס אחוזים.
במצב שגדי איזנקוט עומד בראש כחול לבן, היא מקבלת 12 מנדטים, מנדט על חשבון יש עתיד-תלם.
מי הכי מתאים לעמוד בראשות בממשלה?
בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה, נתניהו ממשיך להשאיר למתחרים אבק והפער בינו לבין רוב המתמודדים האחרים הוא דו ספרתי.
כשהוא מתמודד מול גנץ, 38% מהמשיבים ענו כי נתניהו הוא המתאים ביותר ורק 19% העדיפו את גנץ. לפני הבחירות האחרונות הפער ביניהם עמד על אחוזים בודדים.
גם כשהוא מתמודד מול יאיר לפיד הפער נשאר גבוה ועומד על 24% לטובת ראש הממשלה.
בשאלה מי יותר מתאים לראשות הממשלה – נתניהו או איזנקוט, העדיפו 43% את ראש הממשלה ורק 18% את הרמטכ”ל לשעבר.
היחיד שמצליח לאתגר את ראש הממשלה נתניהו בשאלת ההתאמה הוא יו”ר ימינה נפתלי בנט שמיצב את עצמו כאופוזיציה להתנהלות הממשלה בטיפול במשבר הקורונה והמשבר הכלכלי.
הפער בין השניים עומד על 10% בלבד לטובת נתניהו (36%-26%).
הסיבה לפער הקטן בין השניים הוא כי אנשי השמאל מעדיפים את בנט על נתניהו. גם בימין מורגשת האהדה לבנט כשעל כל שני משיבים שמעדיפים את נתניהו, אחד מעדיף את בנט.
במידה ואכן תיגרר ישראל לבחירות נוספות – מערכת בחירות רביעיות בתוך פחות משנתיים – 42% מהציבור יראה בנתניהו האשם בכך. רק 14% מאמינים שגנץ אשם ואילו 31% מחלקים את האשמה שווה בשווה בין שני ראשי הממשלה.