“מתי ביקרתם אצל סבא וסבתא?”: מה עומד מאחורי מודעה תמימה

הונאה או שיווק? המודעה הקטנה הזו, שהופיעה בשולי עמוד מס’ 2 בעיתון יום שלישי של ‘יתד נאמן’ משכה את תשומת ליבם של נכדים ונכדות לא מעטים – שמיהרו לנסות את מזלם.

אל תצאו פראיירים: ייתכן ומגיע לכם הרבה מאד כסף מביטוח לאומי

“נכדים יקרים, מתי לאחרונה ביקרתם אצל סבא וסבתא?” – תוהה כותרת המודעה.

“מי לא רוצה להרוויח 40 שקל לשעה, על משהו שאנחנו ממילא עושים גם בלי כסף?” – מספרת רחלי, שם בדוי, לבקשתה בשיחה עם חרדים 10. “למען האמת, מאז פרוץ הקורונה מיעטנו להגיע לבקר את הסבא והסבתא, וכך גם כל חברותיי. אבל כשהסתיים הגל השני, התחלנו להגיע, אני ואחי, מצוידים במסיכות כמובן ותוך שאנחנו שומרים על מרחק.

“נכון, אלו היו ביקורים ‘בלי חיבוקים ונשיקות’, אבל הצלחנו להפיג את הבדידות מהם סבלו סבא וסבתא בתקופת חג הפסח. בפורים עוד אכלנו כל המשפחה ביחד, לא הייתה מודעות לקורונה. אבל מיד אחרי פורים, שמרנו מרחק”.

“עקב מגפת הקורונה קשישים רבים שרויים בבדידות”, מזכירה המודעה. “כאילו מישהו צריך להזכיר לנו את זה”, אומרת רחלי.

ואז הגיעה ההצעה המפתה: “קרן לרנר מגישה: פרוייקט נכד וסב. ביקור וסיוע של נכדים ונכדות בבית סבא וסבתא במימון הקרן. 10-20 שעות לכל קשיש, התשלום (40 ש”ח לשעה) יועבר ישירות לנכד או לנכדה המסייעים”.

נשמע נפלא.

אז החליטו כמה חברות לפנות למייל. “לא לכולנו יש מייל בבתים, אבל הסתדרנו, מצאנו מישהי שיש אצלה אינטרנט מסונן, ושלחנו מייל עם השמות שלנו. קיבלנו חזרה טופס אותו על כל אחת מאיתנו למלא, טופס אחד לכל סבא-סבתא. כלומר לכל משפחה.

“בטופס היה צריך לציין פרטים די אישיים: מצב הסבא-סבתא, האם הם מסתדרים בכוחות עצמם, אוכלים לבד, האם יש עובד זר בבית, ועוד פרטים. מלאנו, התשובה שהגיעה לכולנו הייתה זהה – התקציב נגמר”.

יצוין, כי אחת הנערות קיבלה בקשה להוסיף עוד פרטים על עצמה. זמן קצר מאוד אחרי שהשיבה, ענו לה שאין תקציב.

“לא ידעתם דקה קודם שאין תקציב?”, תוהה רחלי. “כאן התחלנו לחשוד, והחלטנו לספר בבית”.

האמהות ממש נחרדו. בשיחה עם אחת מהן היא כועסת מאד. “אני לא רוצה לדמיין איפה יושבים כעת הפרטים האישיים של ההורים שלנו. הילדות לא חשבו שזה עלול להיות מסוכן. במקרה הטוב, מדובר בחברה שרוצה מסד נתונים איכותי כדי למכור מוצר למבוגרים והיא תפנה לכל סבא-סבתא בהצעות, במקרה הרע – אני לא רוצה לחשוב, אבל הם עלולים להיות גם פורצים, שמחפשים נתונים על קשישים חסרי ישע. אפשר לדמיין עוד אפשרויות.

“חיפשנו בכל מקום אפשרי פרטים על קרן בשם ‘לרנר’, איש אינו מכיר. המעט שיכולנו לעשות זה לפרסם, כדי ליידע את ההורים, תזהירו את בנותיכן/בניכם. אין כסף קל להשגה, תשמרו על סבא וסבתא לא רק מקורונה, אלא גם מאפשרויות של ניצול חוסר הישע שלהם בידי גורמים, שאינכם מכירים את טיבם”.

בדקתי מול דובר המשטרה והוא בהחלט ממליץ שלא למסור שום מידע לאף גורם שאינו מוכר.

כדי שהמשטרה תוכל לטפל בסיפור ולחקור, חייבת להיות מוגשת תלונה. האמהות איתן שוחח חרדים 10 חוששות להגיש.

בשיחה עם גורם ב’יתד נאמן’ מתברר שלעיתון אין כל מושג אודות זהות המפרסמים של המודעה. ברור, עם זאת, שאין לעיתון כל אחריות לפרסומים והם על אחריות המפרסמים בלבד.