אחוזי התמותה מקורונה • מחקר: ישראל בתחתית הטבלה. ומי בראש?

ממחקר שפרסמה היום (חמישי) אוניברסיטת ג’ונס הופקינס עולה כי ישראל ממוקמת בתחתית הטבלה העולמית של אחוזי התמותה מקורונה, מבין המדינות בהן יש כיום תחלואה גבוהה – 0.7% בלבד.

אל תצאו פראיירים: ייתכן ומגיע לכם הרבה מאד כסף מביטוח לאומי

את ראשות הטבלה, מבין המדינות בהן התחלואה גבוהה בימים אלה – מתים ביחס לנשאים – תופסת במפתיע בריטניה, עם לא פחות מ-15.2% תמותה מהנגיף.

הסוד שלו: לעשות תואר יוקרתי ללא מכינה וללא תנאי סף • רוצה גם?

אחריה מקסיקו עם 11.1%, איראן עם 5.5%, ומצרים עם 5%. בארה”ב יש יחס תמותה של 3.4%, וברוסיה – 1.6%.

טבלה נוספת במחקר – שפורסם ב’ישראל היום’ על ידי אורי רודריגז-גרסיא –  מציינת את מספר מקרי המוות מקורונה מתוך 100,000 איש: גם בטבלה זו ניצבת בריטניה בראש, עם 69.13 מקרי מוות מ-100,000, אחריה פרו עם 57.58, צ’ילה עם 49.33, ארה”ב במקום הרביעי עם 45.62 מתים על כל 100,000 תושבים.

בטבלה זו ניתן לראות כי מדינות עם אוכלוסייה גדולה במיוחד, דוגמת הודו ומצרים, יורדות מטבע הדברים למקום נמוך יותר בדירוג.

בתחתית הטבלה של מספר המתים ביחס ל-100,000 – בניכוי המדינות מהם אין נתונים מהימנים –  נמצאת טייוואן, עם 0.03% מתים לכל 100,000. בישראל, יש 5.47 מתים על כל 100,000.

בפילוח הנתונים של כל המדינות מאז תחילת המגפה,התמונה משתנה: אחרי בריטניה נמצאות חלק גדול ממדינות אירופה – בלגיה עם 14.8% תמותה פר נשאים/חולים, איטליה עם 14.2%, צרפת עם 13.7%, הונגריה עם 13.4% והולנד עם 11.5%.

את נתוני התמותה ל-100,000 נפש מאז תחילת המגפה, מובילה המדינה הקטנטנה סן מרינו עם 124.32 מתים ל-100,000 נפש, אחריה בלגיה עם 86 מתים, ובריטניה כאמור עם 69.12 מתים ל-100 אלף נפש.

לפי המחקר, מדינות ברחבי העולם דיווחו על יחסי תמותה – מספר מקרי המוות חלקי מספר המקרים שאושרו – שונים מאוד.

ההבדלים במספרים יכולים להיגרם על ידי מספר גורמים: הגורם הראשון הוא מספר בדיקות הקורונה שבוצעו: ככל שיש יותר בדיקות, מזוהים יותר נשאים א-סימפטומטים או חולים קלים, מה שמוריד את יחס התמותה לעומת נשאים/חולים.

מאפיין חשוב נוסף הוא דמוגרפיה: התמותה נוטה להיות גבוהה יותר בקרב מדינות עם אוכלוסייה מבוגרות. גורם לא פחות חשוב הוא מאפייני מערכת הבריאות: התמותה עשויה לעלות ככל שבתי החולים יהיו עמוסים יותר וככל שלמערכת הבריאות המקומית יש פחות משאבים.