ביה”ד הרבני התיר לפרסום את שם ותמונת ‘הגביר המעגן’: יעקב הופמן

הפרשה שנחשפה בחרדים 10: בית הדין הרבני התיר הערב (שלישי) לפרסום את שמו על האב מפרשת ‘הגביר המעגן’ – יעקב הופמן.

הסוד שלו: לעשות תואר יוקרתי ללא מכינה וללא תנאי סף • רוצה גם?

בפסק הדין נכתב:

“פרשת עיגונה של הגברת דבורה הופמן היא אחת מפרשיות העיגון הקשות ביותר איתן מתמודדת מערכת בתי הדין הרבניים.

אל תצאו פראיירים: ייתכן ומגיע לכם הרבה מאד כסף מביטוח לאומי

בפסק דין מיום ד’ באדר תשע”ו קבע בית הדין כי מר יעקב הופמן הוא מעגנה האמיתי של כלתו הגברת דבורה הופמן וכי הוא העומד מאחורי סרבנותו האכזרית וחסרת הפשר של בנו לקיים את פסק הדין אשר חייב לשחררה בגט”.

יעקב הופמן הגיש ערעור על פסק הדין.

ביום ו’ באב תשע”ו (10.8.2016) דחה  בית הדין הרבני הגדול את הערעור, תוך חיובו של הופמן בהוצאות משפט, לרבות הוצאות משפט גבוהות מאוד לאוצר המדינה.

עוד נכתב בפסק הדין: “נציין כי במקביל, נוכח ממצאי פסק דינו של בית הדין, החליט היועץ המשפטי לממשלה בחודש יוני 2016 להורות למשטרת ישראל לפתוח בחקירה פלילית נגד מר יעקב הופמן בחשד לשידול בנו להפרת הוראה חוקית למתן גט לאשתו.

“יעקב הופמן עתר באמצעות ב”כ, עו”ד אליעד שרגא, לבית המשפט העליון נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה (בג”ץ 308/17). בפסק דין מיום כ”ג בתמוז תשע”ז (17.7.2017) דחה כבוד בית המשפט העליון את העתירה תוך חיוב בהוצאות משפט לטובת המדינה.

“במסגרת פסק דין כתב כבוד השופט י’ עמית: ‘המקרה שבפנינו מעסיק את בתי הדין הרבניים ואת בית משפט זה. כשלעצמי, התרשמתי כי כל הסאגה שבפנינו לא הייתה באה לעולם אילו מלכתחילה הכריז העותר כי הוא עומד לרשות בית הדין וישתף פעולה בכל הנדרש על מנת לחלץ גט מבנו הסורר. במקום זאת, וכפי שניתן
התרשם מפסקי הדין המקיפים והיסודיים של בתי הדין, בחר העותר התעמת שוב ושוב עם הדיינים, באופן שלא ניתן להגדרה אלא כעזות מצח וכניסיון להלך אימים על בית הדין. וכזאת לא ייעשה במקומותינו. אין לי אלא להמליץ לעותר ‘להחליף דיסקט’ ולילך בדרך אחרת'”.

עוד נכתב בהחלטת בית הדין: “לאורך כל ההליך נאלץ בית הדין להתמודד עם ניסיון מתמשך ושיטתי של באי כוח של מר יעקב הופמן להסיט את ההליך השיפוטי ממסלולו הענייני. עמדנו על כך בהחלטות רבות. זאת ועוד. מר יעקב הופמן באמצעות צוות מורחב של פרקליטים ויחצ”נים מנהל גם ‘הליך’ בתקשורת. בקשות, תגובות והודעות ‘מוגשות’ באופן שוטף ל’עיתונאים’ מטעמם ולמערכות אתרי אינטרנט. העתקים נשלחים, לעיתים, לתיק בית הדין”.

בהמשך נכתב: “מזה למעלה מארבע שנים מלווה את ההליך המשפטי קמפיין תקשורתי אגרסיבי המסלף באופן מכוון, מגמתי ושיטתי עובדות יסוד בפרשיית עיגון חמורה זו. במסגרת קמפיין זה מתפרסמות מעת לעת בעיתונות הישראלית הכללית ובאתרי אינטרנט – בדגש על כאלה שקהל היעד שלהם דתי וחרדי – ידיעות מגמתיות כמו גם ‘כתבות שער’ שתכליתן, לכאורה, להכשיל את ההליך השיפוטי ולהשפיע על תוצאותיו.

“בהחלטה שניתנה במסגרת ההליך מצא בית הדין לנכון לבקש מהמחלקה המשפטית בהנהלת בתי הדין הרבניים לפנות ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיבחן אם יש מקום לקיומה של חקירה פלילית נוכח עבירות לכאורה על פי פרק ט’ לחוק העונשין – פגיעה בסדרי השלטון והמשפט – ובכללן זילות בית הדין, שיבוש הליכי משפט וניסיון להטות משפט”.

בסיומו של פסק הדין כתב האב”ד הרב שלמה שטסמן: “לפנינו בקשת גב’ דבורה הופמן להתרת פרסום זהותם של הנתבעים. לאחר עיון בתגובה לבקשה ושיקול דעת ובהתחשב בנסיבותיה החמורות של פרשת העגינות המתמשכת, נעתר בית הדין לבקשה. וכל המתיר עגונה אחת בזמן הזה כאלו בנה אחת מחורבות ירושלים העליונה”.

מקורביו של יעקב הופמן אומרים בתגובה, כי אחרי שהאב ביקש לעשות ‘שיימינג’ לבנו הסרבן, בית הדין הרבני האזורי בתל אביב התיר היום לפרסם את פרטיו, זאת בניסיון להפעיל עליו לחץ לתת את הגט לאשתו. בית הדין הורה גם לפרסם את שמו של האב, יעקב הופמן, לאחר שהאחרון הסכים לכך בטענה כי “אין לו יד ורגל בסרבנות בנו” למרות קביעת בית הדין. בית הדין קבע בהחלטה כי “הגיעה העת להתרת האישה מכבלי הגינותה”.

בסביבתו של ‘הגביר המעגן’ ברכו על ההחלטה של בית הדין וציינו כי מאמציה של האישה לקבל גט “צריכים היו, וחייבים היום להיות מופנים כלפי הגורם היחיד שיכול לתת את הגט” – קרי הבעל.

לעצם פרסום שמו, הוסיפו מקורביו, כי לאחרונה נאלץ לשלם קנס בסך כמיליון וחצי שקלים על האשמות של בית הדין כי הוא מעורב בעיכוב הגט ואם “תמונתו של גורג’ וושינגטון על גבי מאות אלפי שטרות לא הועילה כדי לשכנע את בנו ליתן גט, האם תמונתו של האב תועיל?”.

את הבקשה הגיש האב לפני כחודש במענה לדרישתה של האישה המסורבת לפרסם את השם של בעלה ששוהה כמעט 15 שנים בחו”ל בניסיון להפעיל עליו לחץ לתת לה גט.

אביו הצהיר בתגובה, באמצעות עורכי דינו בעז בן צור, יעל נגר וטו”ר משה מיטלמן, כי הוא מסכים לבקשתה “ואף מצטרף אליה”.

במסמך שהגיש לבית הדין הוא טען כי כבר פעל נגד בנו בארצות-הברית “באופנים דומים”, כדי שייתן לה גט ו”הביא לפיטוריו מעבודתו, נידויו על ידי אחיו ומשפחתו, החרמתו מאירועים משפחתיים חשובים” ועוד.