ועדת המשנה למדיניות ואסטרטגיה, בראשות ח”כ צבי האוזר, קיימה אתמול (שני) את דיונה הראשון, אשר הוקדש לנושא היערכות צה”ל ומשרד הביטחון לסיוע במאבק בנגיף הקורונה – בדגש על סיוע רפואי והערכות לקראת חורף 2020.
אל תצאו פראיירים: ייתכן ומגיע לכם הרבה מאד כסף מביטוח לאומי
במהלך הדיון חשף מנכ”ל משרד הבריאות, פרופ’ חזי לוי, כיצד נערכים במשרדו לחורף, כשהשילוב של השפעת העונתית עם נגיף הקורונה עתיד ליצור עומס רב על בתי החולים.
הסוד שלו: לעשות תואר יוקרתי ללא מכינה וללא תנאי סף • רוצה גם?
הדיון היה דיון חסוי ולהלן עיקרי הדברים:
פרופ’ חזי לוי התבקש על ידי יו”ר הוועדה להתייחס לנתוני השפעת בחורף רגיל, ולאחר מכן להיערכות המשרד לחורף הקרוב בהשפעת נגיף הקורונה.
פרופ’ לוי השיב, כי בשנה רגילה בוחרים להתחסן נגד שפעת כשני מיליון איש, אולם השנה צפויה דרישה גדולה יותר לחיסונים, והמדינה שואפת גם לתעדף את הקבוצות אשר יחוסנו.
מדינת ישראל כבר הזמינה 3 מיליון מנות חיסון לשנה הקרובה, ושואפת להשיג עד 5 מיליון מנות חיסון, אך המדינה לא תקנה מיצרנים שאינה בוטחת באיכות המוצר, ויש מגבלות של קצב ייצור לחיסונים, והקצאות של מנות שכל העולם מתחרה עליהן.
פרופ’ לוי נשאל כיצד נערכת המדינה לבצע זריקות חיסון רבות כל כך בזמן הקצר שלאחר הגעת החיסונים – ואמר כי קופות החולים אחראיות לכך, וכרגע טוענות שיעמדו במשימה, אך בכל מקרה הסיכום שהושג השבוע עם משרד האוצר יביא לתגבור כמויות האחיות בקהילה.
פרופ’ לוי פירט, כי הסיכום הוא בשורה גדולה, כאשר סך הכל יתווספו עוד 1600 תקני אחיות לבתי החולים, עם עוד אותן 400 האחיות לקהילה. עם זאת, הודה פרופ’ לוי, כי מדובר בתקנים זמניים עד ליולי 2021 ולא בתקנים קבועים.
פרופ’ לוי נשאל על ידי יו”ר הוועדה באשר לכמויות הבדיקות בכל יום – והשיב כי תוך חודשיים-שלושה הוא מקווה להגיע ליכולת ביצוע של עד 60 אלף בדיקות, אך מדובר בהוצאה כלכלית גדולה שדורשת אישורים רבים.
לשאלה האם מערכת הבריאות לעמוד בהיקפי בדיקות כאלה, והאם נדרש כח אדם ממערכת הביטחון לסייע, השיב פרופ’ לוי כי צה”ל הקצה חיילים סדירים ככח עזר מסוים למעבדות, בעבודות הפחות מיומנות, אך לא נדרש לסייע מעבר לכך.
פרופ’ לוי נשאל לגבי תרחיש הייחוס של מערכת הבריאות למערכות הנשמה לקראת החורף, ואמר כי תרחיש הייחוס קובע 4000 מיטות עם יכולות הנשמה, מתוכן 2000 לחולי קורונה ו-2000 הנשמה לחולים אחרים לרבות חולי שפעת.
חברי הוועדה הביעו ספקנות באשר ליכולת לעמוד במספר זה, ופרופ’ לוי אמר כי מיטות, בשילוב עם מכונות הנשמה ואמצעים אחרים, יצליחו לספק מענה ל-4000 חולים, אך הפער הוא בכח האדם בכמויות הצוותים הרפואיים אשר נדרשים בכדי לטפל במספר כזה של חולים.
פרופ’ לוי אמר כי אין אפשרות תקציבית מעשית לאייש את כמות התקנים הקבועה בנהלים למספר כזה של מיטות חולים, ועל כן בתי החולים ייאלצו להסיט כח אדם פנימי, על חשבון פעילויות אחרות. הכשרת רופא טיפול נמרץ דורשת כשנתיים-שנתיים וחצי, ומערכת הבריאות הגבירה את קצב הרוטציות של רופאים ממחלקות שונות, בכדי לתת להם הכשרה והיערכות לקראת אפשרות שיידרשו לסייע בחורף.
לאור הדברים על הפער בכח האדם, נשאל פרופ’ לוי האם מדינת ישראל עושה מאמץ להביא כח אדם מחו”ל בין אם רופאים שיעלו לישראל, ובין אם ישראלים הנמצאים כעת בחו”ל?
פרופ’ לוי השיב כי בשלב זה אין מאמץ שכזה.
פרופ’ לוי התבקש להתייחס אם יש למערכת הבריאות צרכים נוספים שמערכת הביטחון יכולה לסייע בהם, ואמר זהו אינו אירוע בריאותי בלבד אלא אירוע לוגיסטי מורכב ורב-משרדי, וצה”ל הוא מרכיב מכריע ביכולת להתמודד עם סדר גודל שכזה.
הוא הביע שביעות רצון משיתוף הפעולה החל מרמת שר הביטחון, מנכ”ל המשרד, חטיבת המבצעים, פיקוד העורף, מפא”ת, 8200, ועוד יחידות רבות שלוקחות חלק. “אנחנו בעבודת מטה מתמשכת מול משרד הביטחון, חטיבת המבצעים ופיקוד העורף באשר לצרכים שעולים ויעלו”.
יו”ר הוועדה הודה לפרופ’ לוי, ובטרם העביר להתייחסות נציגי מערכת הביטחון, אמר כי הוועדה רושמת לפניה את האתגר הלוגיסטי של חיסון 5 מיליון אזרחים בפרק של כחודש, ותעקוב אחריו.
עוד רושמת בפניה הוועדה את האתגר של ביצוע 60 אלף בדיקות ביום אליו מכוון משרד הבריאות. אתגר נוסף הוא אתגר כח האדם, וזאת לצד האמירה כי יהיה מענה מבחינת ציוד ל-4000 מונשמים, אשר הוועדה תעקוב גם אחריו.
בנוסף יו”ר הועדה ביקש תרחיש ייחוס להיקף החולים הצפויים בשפעת ובקורונה יחדיו וציין כי העובדה שתרחיש זה טרם נקבע אינו מאפשר היערכות נאותה לחורף.