הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, בראשות ח”כ יוסף ג’בארין מהרשימה המשותפת, דנה היום (שני) באיתור לקוי של נוער חרדי בסיכון.
אל תצאו פראיירים: ייתכן ומגיע לכם הרבה מאד כסף מביטוח לאומי
יו”ר הוועדה אמר כי נדרשת הנגשה, התאמה ומאמץ מוגבר למגזר החרדי. לדבריו, החברה החרדית סובלת מתת איתור של נוער נושר.
הסוד שלו: לעשות תואר יוקרתי ללא מכינה וללא תנאי סף • רוצה גם?
ח”כ מיכאל מלכיאלי אמר שרשויות מקומיות חלשות, שמתמודדת עם נוער בסיכון, לא מצליחות לתת את השירותים.
“אני מכיר רשויות מקומיות חרדיות שאין להם כסף לתשתיות כמו תברואה וכדומה, אז מהיכן הם ייקחו כסף לטיפול בנוער בסיכון?” שאל מלכיאלי.
לדבריו, משרד הרווחה דורש מצ’ינג מתקציב הרשות המקומית, בעוד שרשות מקומית חלשה, לא מסוגלת לתקצב את התחום – מה שמונע ממנה לקבל את תקציב משרד הרווחה.
ח”כ יוסף טייב מש”ס אמר כי לדעתו, האיתור הראשוני של תלמיד בסיכון, בעל חשיבות עליונה. המענה הראשוני לתלמיד שנפגע או תלמיד בסיכון, קריטי מבחינת הצלחת הטיפול.
נציג מרכז השלטון המקומי ומנהל מחלקת נוער וצעירים בסיכון בעיריית בבי-ברק ר’ אברהם פדר אמר, כי בתקופת הקורונה כאשר הילדים נמצאים זמן רב בבית, איתור הנוער בסיכון דורש חשיבה מיוחדת.
נציגת עיריית ירושלים, הניה קורניק, טענה כי קיימת חוסר מודעות לקיומם של אנשי מקצוע למתן מענה למצוקות תלמידים. קורניק המליצה לקבוע תקן של איש מקצוע בכל מוסד חינוכי בארץ. לדבריה, קיים חוסר באנשי מקצוע במגזר הציבורי, בין היתר עקב שכרם הנמוך.
נציג עמותת עלם, רועי חומרי, אמר שבחינוך החרדי כמעט ואין מערכות תומכות לנוער בסיכון. “אין לרשויות מקומיות מוחלשות תקציבים או פנויות וכוחות לטפל בצעירים הללו”.
מנהל התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, אחיה קאמרה, אמר כי שיתוף הפעולה במגזר החרדי מאוד נמוך.
בנוסף, התקופה בה תלמידים רבים נמצאים בבית עקב נגיף הקורונה, מחריפה את המצב ומקשה על איתור הנוער.
קמארה סבור כי נדרש מיפוי מחדש של התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון, תוכנית 360°.
נציג משרד החינוך, אילן שמש, אמר כי ברחבי הארץ מסתובבים כ-20,000 תלמידים שלא רשומים בבתי הספר, נוער נושר. לדבריו, נציגי משרדו פוגשים פעמיים בשנה כל אחד מהם. לדבריו, במגזר החרדי המצב לא טוב.
יו”ר הוועדה סיכם את הדיון וקרא למשרד הרווחה לבחון ולמפות מחדש את התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון, תוכנית 360° – ולתקצב את הרשויות המקומיות החלשות ללא דרישת תקצוב מצ’ינג.
לדבריו, דרישת המצ’ינג מהווה חסם לקידום תוכניות לנוער בסיכון.
יו”ר הוועדה קרא למשרדי הממשלה החינוך והרווחה לשפר את סנכרון המידע ביניהם.