תבע מזונות מוגדלים מגרושתו בגלל שהילד גדל אצלו • מה פסק בימ”ש?

שייע קליין
|
ה' אב התש"פ / 26.07.2020 11:34
בית המשפט דחה את תביעתו של האבא בשל פערי ההשתכרות הגדולים ביניהם ובשל מצבה הנפשי הירוד של גרושתו • גם ההוצאות הנוספות של הקטין לא יחולקו שווה בשווה בין ההורים

תביעה נדירה הוגשה לפני מספר חודשים לבית המשפט למשפחה בפתח תקווה, בה ביקש האב, המשמש בשנתיים האחרונות כמשמורן יחיד על בנו, כי יוטלו על האם תשלומי מזונות – ואף שיהיו מוגדלים, עקב אי עמידתה המתמשכת בתשלום המזונות שקבע לה בית המשפט.

הסוד שלו: לעשות תואר יוקרתי ללא מכינה וללא תנאי סף • רוצה גם?

את האם ייצגו עורכי הדין ארתור שני ורונית א. זיסמן, אשר טענו בכתב הגנתה, כי האב הוא שאחראי למצבו, מפני שהוא זה שטרח להוציא את הילד ממשמורת האם, תוך שהוא מכפיש את שמה, והוא זה שגרם להתדרדרותה הנפשית, על רקע פוסט טראומה אותה היא נושאת זה שנים בשל הסכסוך הקשה והניכור ההורי, שגרם האב כלפי האם – לטענתה.

אל תצאו פראיירים: ייתכן ומגיע לכם הרבה מאד כסף מביטוח לאומי

כמו כן, הצביעו עורכי הדין על פערי ההשתכרות העצומים בין הצדדים.

בעוד שלדבריהם, האמא נתונה בחובות של עשרות אלפי שקלים, ויכולת השתכרותה נמוכה – היא משתכרת כ-2,500 שקלים בחודש) – נהנה האב מחסכונות בסכום כולל של למעלה מ-500 אלף שקלים, משכר ברוטו של כ-11 אלף שקלים בחודש, וממגורים ללא עלות בבית אותו ירש מאמו המנוחה.

בנוסף, טענו עורכי הדין כי פסיקת מזונות קטין לא יכולה לשמש כלי עונשי בידי הערכאה השיפוטית. כך שמלכתחילה תביעתו איננה רלוונטית לפי הדין החל בנושא מזונות ילדים.

לנוכח מכלול הראיות והטענות, קבעה השופטת מירב אליהו מביהמ”ש למשפחה בפתח תקווה כי על האם להשתתף מעתה ואילך במזונות הקטין בסך של 480 שקלים בחודש, עד אשר מצבה הנפשי יאפשר לה למצות את יכולת השתכרותה, ובכפוף לשינויי נסיבות עתידיים.

עורכי הדין ארתור שני ורונית א. זיסמן. צילום: יח”צ

השופטת אליהו הסבירה את פסק דינה בכך שהאמא אינה מחויבת בתשלום מזונות מן הדין, בו חייב האב בלבד, אלא רק בתשלום מזונות מן הצדקה, שגם אותם תשלם רק אם יש בידה די על מנת להתקיים – תנאי שלא מתקיים במקרה זה, ובייחוד נוכח הנסיבות שגרמו מלכתחילה לכך שהאב משמורן בלעדי בנסיבות המקרה הספציפי.

בנוסף קבעה השופטת, כי ההוצאות הנוספות של הקטין לא יחולקו שווה בשווה בין ההורים, בגלל פערי ההשתכרות בפועל וכושר השתכרותם העתידי.

משכך, קבעה כי האב ימשיך ויישא ב-70% מההוצאות הנוספות של הקטין, בעוד שהאם תישא רק ב-30% מהוצאות אלה.