‘קיבלתי את השמועות שיצאו על הישיבה והזדעזעתי. עלילת שווא!’

שרי רוט
|
ב' אב התש"פ / 23.07.2020 00:10
תמר סטשבסקי מפ”ת, אמו של דניאל צבי, תלמיד שיעור ג’ בישיבת ‘נחלת הלוויים’ בחיפה, מסתובבת בתחושה קשה • הבן שלה כבר כמעט חודשיים לומד בקפוסלה. לא קל לה עם הנתק, אבל היא גאה בלימוד התורה שלו • ולפתע, לשונות רעות משמיצות את הישיבה • בשיחה עם שרי רוט היא מזדעקת

אין לה וואטס-אפ, היא אפילו לא נחשפה למה ש”כתבו על הישיבה בקבוצות”. אבל לשונות טובות דאגו ליידע אותה, ומאז היא מסתובבת בתחושה קשה מאוד.

אל תצאו פראיירים: ייתכן ומגיע לכם הרבה מאד כסף מביטוח לאומי

שוחחתי הערב עם תמר סטשבסקי, תושבת פתח תקווה, אמו של דניאל צבי, תלמיד שיעור ג’ בישיבת ‘נחלת הלוויים’ בחיפה, ולא יכולתי שלא לחוש בצערה ולהבין מדוע היא חשה מתוסכלת.

הסוד שלו: לעשות תואר יוקרתי ללא מכינה וללא תנאי סף • רוצה גם?

הלשונות הרעות ידעו לספר שהנהלת הישיבה אסרה על בחורים חולים לספר שהם חיוביים לנגיף הקורונה, וכי במשך שעות ארוכות הטלפונים בישיבה נותקו, במטרה למנוע מהבחורים להתקשר הביתה ולספר.

תמר מספרת, שבחנוכה האחרון שלחו את הבן, תלמיד ישיבת סלבודקה עד אז, לעיר ‘האדומה’, והיא מברכת את עצמה על הצעד המבורך הזה.

לא הרבה זמן הספיק ללמוד שם. שכן, עד מהרה נחתה עליהם, כמו על כל העולם – הקורונה. הבחורים התפזרו לביתם קצת לפני חג פסח, ממתינים לשמוע מתי יסתיימו הסגרים והסגירות.

“אני ממש-ממש מרוצה מההתנהלות של הישיבה, גם בהקשר של הקורונה”, היא מספרת. “קיבלתי את השמועות שיצאו על הישיבה, ופשוט הזדעזעתי. זו ישיבה שהבחורים מאוד אוהבים אותה, יש להם הווי, הם מאוד מרוצים מהישיבה, גם מבחינה חברתית הם מאוד מלוכדים – אני פשוט לא מבינה מי הוציא את דיבתה רעה”.

חשוב לה לטהר את שמה של הישיבה. “הם היו בקפסולות. הבן שלי היה באחת מהדירות, מחוץ לישיבה. הם חזרו ללמוד בישיבה בערב שבועות, ומיד מוקמו בקפסולות. לא כל הבחורים חזרו מיד בהתחלה, אבל לפי הסדר הקפסולות באו כל כמה שבועות עוד ועוד בחורים – והתנהלו ממש בזהירות המתבקשת”.

ואז התברר שאחד הר”מים חולה ב•קורונה. “לא היו לו תסמינים, כך שהוא לא ידע שהוא חולה והמשיך להגיע לישיבה. אבל מהרגע שזה התגלה, הוא נעלם ולא שב עוד לישיבה. כל הבחורים שהיו בקרבתו, תלמידי שיעור ג’, נשלחו מיד לבידוד בקומה נפרדת! ושם הם עדיין נמצאים, כי התקופה של הבידוד לא הסתיימה”.

“ניסו להעליל, שהישיבה הקריסה בכוונה תחילה את מערכת הטלפונים. זו עלילת שווא!”, היא מזדעקת ממש. היא עצמה עומדת בקשר עם בנה באופן רציף. “לבחורים אסור להחזיק טלפונים אישיים, ואוכפים את זה באופן חד משמעי. הבן שלי, בן 20, ולא מחזיק פלאפון. כך שכל הבחורים, בתקופה כל כך קשה, נמצאים על אותה מערכת טלפונים. טבעי שהיא קורסת מעת לעת.

“הבן שלי אמר לי: ‘המערכת קורסת, גם בלי קשר לקורונה’. אז תחשבי מה קורה בעידן של קורונה, כשההורים במתח ורוצים להתעדכן יותר מכרגיל. לא הייתה שום מגמה להסתיר מידע, אני אפילו לא ידעתי שהמערכת קרסה, הבן אפילו לא אמר לי שניסה להשיג ולא הצליח, בסוף הוא תמיד תפס אותי ולפעמים גם 3 פעמים ביום. כי כל הזמן הם היו בקשר עם ד”ר משולם הרט, ולא פעם הוא העלה שאלה – ואמר לי מיד: ‘עוד מעט נקבל תשובה, הצוות כבר שאל את הד”ר'”.

בשום צורה, בשום אופן, לא הייתה שום הנחיה לא לשתף את ההורים, היא מבהירה. “להיפך. הבן שלי שיתף אותנו לכל אורך הדרך בכל פרט”.

“כשהייתה הדבקה של יותר משלושה בחורים משיעור א’, הורו לכל הבחורים בשיעור לחזור הביתה. לאורך כל התקופה האחרונה היו משפחות שהגיעו לקחת את הילדים הביתה. הישיבה אמרה כל העת: מי שלא מסוגל או מי שקשה לו מבחינה רגשית, שיחזור הביתה. זה מסר שחזר על עצמו כל הזמן. רק מי שמסוגל שיישאר. אבל הרוב המוחלט של הבחורים בחר בדרך הקשה ונשאר ללמוד. הם ידעו, שאם יחזרו הביתה לא יוכלו לחזור לישיבה, ולא רצו להפסיד את הלימוד. רוב מוחלט של הבחורים בחר במסלול הקשה ונשאר למען לימוד התורה”.

דניאל צבי חזר לישיבה בערב שבועות, ומאז הוא לא בא הביתה. “הבן שלי רגיל לחזור הביתה אחת לשבועיים. הוא ילד של בית. ולמרות הגעגועים, הוא נשאר בישיבה כבר כמעט חודשיים. למה? משום שמבחינתו, הוא וחבריו משרתים ביחידה נבחרת, יחידת חומה ומגן נגד הנגיף שמשתולל בעולם, זה מה שהסבירו להם בישיבה, הם חדורים בזה. אין מקום לפינוקים, אז לא מתפנקים, נ-ק-ו-ד-ה. זה מה שהוא משדר לנו. אנחנו כהורים כבר הכנו את עצמנו לכך שהילד לא יחזור הביתה עד אחרי החגים”.

זו מסירות נפש לא רק של הבחור, אלא גם של ההורים, אני חושבת לעצמי, ומשתפת אותה. “כן, לא קל לי. לגמרי לא קל. אבל אני גאה בלימוד התורה של הבן שלי”.

הישיבה מצידה תכננה לארגן לבחורים ‘סוג של קעמפ’ בבין הזמנים, כדי שלא יצטרכו לחזור הביתה, “משום שאז לא יוכלו לחזור לישיבה לימים הנוראים”. ועם כל הקושי, “הבן שלי תכנן לעשות את זה. הישיבה יצרה אווירה שהם יחידה מובחרת, שהם נלחמים בחירוף נפש למען לימוד התורה”.

ביום ראשון האחרון הצליחה הישיבה להביא למתחם שלה בדיקות קורונה לכל הבחורים. “זה לא היה קל להשיג”. הכל בדיוק לפי ההוראות שקיבלו מהד”ר המנחה אותם.

“מי שנמצא חולה, הועבר לדירות בידוד, ההורים דואגים לשלוח אוכל מאחורי הדלת. הם שוהים יחד כמה חולים, כי חשוב להם להמשיך ולשקוד על תלמודם”.

היא פשוט המומה מהניסיון להכפיש את שם הישיבה, וקוראת לאנשים: “תתעוררו. אנחנו בר”ח אב, וזו הזדמנות נפלאה להתחזק באהבת חינם. הוצאת לעז שכזו היא ההיפך המוחלט של כל זה. נגיף הקורונה כאן כדי ללמד אותנו משהו, אני מאמינה בכך בכל ליבי…”