זה היה לגמרי צפוי: פאנל פוליטי-מדיני בערוץ הראשון, ימי מלחמה, ח”כ לשעבר משינוי ועיתונאית חרדית. זה בערך כל מה שדרוש כדי להדליק את ניצוץ חומר הנפץ.
אבל הריזיקה ניטלה על ידי, ומשכך נעניתי בחיוב להזמנה. מה גם שמגיש התוכנית, דוד וינצטום, ידוע כאחד מהעיתונאים היותר הגונים.
החלק הראשון עבר בשלום, ולמען האמת היה בו אפילו מומנט של הפתעה: היה זה כאשר יוסף פריצקי, לשעבר ח”כ במפלגת ‘שינוי’, ציין לשבח את החברה החרדית, המגלה אחדות מופלאה בינה לבין עצמה.
“רק בשביל לשמוע מחמאה שכזו מפריצקי, היה כדאי לבוא”, חייכתי.
לגופם של דברים, אישרתי את שאמר, ואף הרחבתי. סיפרתי איך כאשר מתרחש אסון במשפחה חרדית, ילד חולה לא עלינו, מתגייסים מיד כל השכנים-מכרים-קרובים-ידידים. זה לוקח לביתו ילד, זה מסייע בהכנת אוכל לבני הבית. בקיצור, כולם נרתמים.
מכאן עברתי אל ימי הלחימה הנוכחיים, אל תחושת הביחד של כל עם ישראל, ואת התרומה – איש בדרכו. זה מוסיף עוד שעות לימוד, זה משגר אוכל לחיילים. הלב של כולם פונה דרומה.
הוא התאפק כמעט שעה תמימה עד שירה את החץ.
אבל אז זה הגיע. משונן, מושחז, כמו בימים הטובים שלו ב’שינוי’ של אבא טומי לפיד. החרדים, הסביר, יכנסו לכל ממשלה, מי שישלם יקבל.
“זה לא משנה אם זה שמאל, זה לא משנה אם זה ימין זה ממש לא חשוב.
“עכשיו, מתפתחת כאן תופעה שאני מצטער שאנחנו צריכים להיכנס אליה, אבל ניכנס אליה – לבוא ולאמר ‘גם אנחנו שותפים בנטל בזה שאנחנו לומדים תורה. אז אתם לא שותפים בנטל בזה שאתם לומדים תורה. אתם משתמטים מהנטל בזה שאתם לומדים תורה.
הנטל הוא כרגע לשבת בעזה ולהילחם, ומי שיושב, כמו בנך, ולומד תורה, הוא משתמט…”
עד כאן יריותיו.
הקדמתי ואמרתי שרק חלק קטן ממדינת ישראל שותף בקרב ממש, הודיתי שכשאני עומדת מול אם חילונית שבנה בקרב אין לי מה לומר לה, ועדיף שלא אומר.
אני לא אומרת שותפים בנטל, אני אומרת – אין לנו אפשרות להתגייס, מסיבות שנעוצות עוד בימי בן גוריון והחזון איש. אני אומרת – תקשיבו, יש לנו את המגבלות שלנו, אנחנו צריכים להסתגר בדלת אמותנו, אין לנו את האפשרות להתגייס – אז אנחנו עושים את מה שאנחנו יכולים.
“ובכלל, מר יוסי פריצקי הנכבד, בני הגדול שירת בשירות אזרחי, במשך שנתיים, בני השני לומד מבוקר עד לילה ובאמונה שלי זהו שירות לכל דבר ועניין כי הוא לומד רציני – ואני נגד מי שלא לומד רציני וגם לא עושה כלום עם עצמו – הקטן עדיין בן 17 אבל ברוך ה’ פניו ללימוד רציני”.
ברקע נשמעו כל העת סינוניו של פריצקי, שקוממו, כך נראה, גם את היושבים באולפן. אחד מהם אף הזכיר לו את מקורו, מפלגת שינוי שההיסטוריה לא הותירה לה זכר…
המעניין הוא כי שירותו הצבאי של פריצקי היה כזה שממש לא גרם לאימו להדיר שינה מעיניה מרוב דאגה לשלומו ה’קרבי’, באשר הוא שירת… ככתב צבאי בגלי צה”ל, ואחר כך, כמש”ק חינוך בפיקוד מרכז.
קצת מזכיר את ממשיכו לדרך, בנו של חברו לסיעה (עד לסכסוך ההיסטורי בין השניים, לאחר סילוקו של פריצקי מ’שינוי’ על ידי טומי לפיד, וזאת לאחר שהתגלה כי הקליט בסתר את חברו לסיעה אברהם פורז.
אחלה רקורד.
וכל הרקורד העשיר הזה לא מפריע לאיש, כמעט עשר שנים לאחר שנבעט החוצה מהעולם הפרלמנטרי, להשתלח בציבור החרדי.
צפו בעימות.