כאן הבחינו כי על גופת הבבון שנטרפה שרוע בנה
הם עצרו את נשימתם כשהבבון הקטן נמלט על נפשו
הגור נבעת מפני מי שטרפה את אימו לפני רגעים ספורים
אז התפלאו לראות כי הלביאה מגלה רחמים וחיבה כלפי הגור
היא בשקט הרימה אותו בפה שלה והתיישבה עליו, והתבוננה.
הבבון ניסה לרחרח את הלביאה, לא מבין מי היא
ואז בתפנית החל הגור להשתעשע עם מאמצתו
להקת אריות קרבה והלביאה נחלצה להודפם מחשש כי יפגעו בגור
זה היה הרגע לו המתין אבי הבבון התינוק על העץ הסמוך, הוא זינק אל הגור
חטף את בנו ונמלט אל גובה הגזע