‘אשר יגורתי… בא!’: מכתבה המרגש של הגננת שנפטרה ממחלת הקורונה

ביום שישי נפטרה גננת הילדים שלווה זלפריינד ע"ה, מגני הדר בפתח-תקווה • לפני כשבועיים כתבה מסר חשוב להורים, לאחר שנדבקה וקיוותה שהיא בשלבי ההתאוששות • "הדברים נכתבים בדם ליבי, ובתפילה שאזכה בקרוב לצאת ממסע היסורים שקבלתי באהבה מאיתו יתברך"
קובי פינדרוס
כ"ז תמוז התש"פ / 18.07.2020 21:30

גננת הילדים שלווה זלפריינד ע”ה, משכונת גני הדר בפ”ת נפטרה ביום שישי, בגיל 65, ממחלת הקורונה.

איך הוא הצליח לעשות תואר יוקרתי בלי מכינה ותנאי סף? הסוד בפנים

ראש העיר רמי גרינברג, פרסם מכתב מרגש אותו כתבה הגננת בקבוצה של הגן שלה, כאשר היתה סבורה כי התגברה על המחלה.

במכתב מקבלת עליה שלווה את הייסורים ‘מאתו יתברך באהבה’, מדגישה כי אינה מאשימה איש במחלתה, ומבקשת להקפיד על ההנחיות.

מדובר בטרגדיה נוספת שניחתה על המשפחה לאחר שלפני ארבע שנים, בעלה אלכסנדר ז”ל, שהיה משגיח כשרות, חזר מהעבודה בנת”צ ברחוב ז’בוטינסקי, חצה את הכביש ונדרס על ידי אוטובוס בציר המוגדר ‘ציר הדמים’.

הנה המכתב המלא:

“יעל יקרה, חשוב לי ראשית להגיד לך תודה על היוזמה שילדי הגן החברים בכללית יבדקו.

שנית, אני קיבלתי כמה טלפונים בימים האחרונים מגורמים מוסמכים שכנראה ונדבקתי בגן… ודאי ראית שכתבתי בעבר כי אני מבקשת לקחת אחריות מאחר ואני בקבוצת סיכון. והנה – אשר יגורתי… בא!

ידוע בודאות לרשויות על משפחות שהפרו בידוד או שלא מילאו אחר הנחיית העיריה לא לשלוח ילדים שיש בביתם בן משפחה בידוד. על אנשים כמוני, באה להגן ההנחיה… לצערי, היו שהעדיפו לשלוח את הילד בגן מתוך הרגשת ה”סמוך” הישראלי תוך פגיעה אנושה בערך חשוב של ”ערבות הדדית” ו”לא תעמוד על דם רעך”.

לי זה כבר לא משנה ממי נדבקתי ומי הפר בידוד. היו לי ניסים גלויים וזה שאני כותבת לך כרגע זה בכלל לא מובן מאליו…

אבל אני פשוט מתחננת ומבקשת עבור הסבים והסבתות, השכנים והדודים המבוגרים שמקיפים אותנו ולא מגיע להם למות! גם אם יש להם מחלות רקע כאלה ואחרות…

אני חלילה לא מאשימה אף אחד! שלא יובן כך מדבריי. יד ה’ סובבה את הנסיבות והיא זו אשר הוציאה אותי מהמצב הקשה בו הייתי…

נכון… בידוד לילד קטן היא חוויה לא נעימה, אבל היא עוברת תוך מקסימום שבועיים. אפשר למצוא המון סיבות ותרוצים למה אנחנו לא חייבים לשמור בידוד. ואפשר רגע אחד להיות שותפים להצלת חיים אמיתית. לחנך את ילדינו לערבות הדדית, לכבוד האחר ולשמירה על החיים.

אובדן של אדם קרוב, או הידיעה כי מישהו חלה בגללך, קשה פי כמה וכמה מבידוד של שבועיים…

יתכן והדברים קשים לקריאה. אבל נכתבים בדם ליבי ובתפילה שאזכה בקרוב לצאת ממסע היסורים שקבלתי באהבה מאיתו יתברך.

מאחלת בריאות איתנה לכולם ורק בשורות טובות.

אני ב”ה מתאוששת והשלב הקשה ביותר של המחלה, כבר מאחורי.🙏🙏

ואם יהיה מישהו אחד שיקרא את הדברים ויבין את ההשלכות של חובת הבידוד. והיה זה שכרי.

אוהבת באמת כל אחד ואחת מכם

חיבוק גדול לילדים💞

שלוה (בת רבקה רחל לרופ”ש)”.

הדפס כתבה

3 תגובות

הוסף תגובה חדשה
    חבל על דאבדין
    18/07/2020 23:00
    יהודי
  1. צריך ללמוד לקח לא להביע דעות בענינים גורליים, אלא מי שיש לו את היכולת והמידע הנכון

  2. כואב....
    18/07/2020 23:17
    ש.א
  3. מצמרר ממש…יהי זיכרה ברוך….

  4. שאלה
    19/07/2020 02:03
    אנונימי
  5. האם היא הגננת מ’גן שלוה’ (שהיה בעבר) ליד כפר אברהם/סגולה?