בית המשפט העליון קיבל פה אחד את עמדת הפרקליטות והותיר על כנו עונש של 4 שנות מאסר שהוטל על הרב יהודה בן דוד, בן 72, בגין ביצוע עבירות של מעשים חמורים כלפי שלוש קטינות בנות משפחה אחת.
זו האוניברסיטה שמאפשרת לכם ללמוד מכל מקום ובכל זמן שנח לכם
בית המשפט העליון חזר בפסק דינו על החומרה הרבה הגלומה בעבירות המבוצעות כלפי קטינים – וציין: “השיקולים המרכזיים שבענישת עבריינים שביצעו עבירות בקטינים הם שיקולי גמול והרתעה, הן כלפי העבריין והן כלפי עבריינים פוטנציאליים, וכי על העונש לשקף את חומרת המעשים וסלידת החברה ממעשים מעוותים אלה”.
הרב יהודה בן דוד, שכיהן כרב בית כנסת בדרום, הורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירות של מעשים חמורים כלפי שלוש קטינות בנות 8, 12 ו-14 עת הגיעו לבית הכנסת עם בני המשפחה.
הנאשם ביצע את המעשים בחמש הזדמנויות שונות, החל משנת 2012 סמוך למשרדו בבית הכנסת.
בית המשפט המחוזי בב”ש גזר על הנאשם עונש של 4 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי כולל למתלוננות בסך של 150,000 שקלים.
במסגרת ערעורו הן על הכרעת הדין והן על גזר דינו, טען הנאשם בין היתר כי מדובר בעלילת שווא וביחס לאחת המתלוננות כי המעשים בוצעו לטענתו בהסכמה.
שופטי בית המשפט העליון, ניל הנדל, יעל וילנר ועופר גרוסקופף, דחו את כל טענותיו של הנאשם, וקיבלו את עמדת הפרקליטות. הם קבעו, כי בנסיבות בהן קיים פער גילים כה גדול בין הנאשם למתלוננות וכן העובדה שלנאשם היה מעמד נערץ בעיניי המתלוננת ובני משפחתה – “אין המערער יכול להישמע בטענה כי האמין באמת ובתמים שהמעשים נעשו בהסכמתה החופשית של המתלוננת”, וכי מדובר בקו הגנה שאינו סביר שאין לו אחיזה בחומר הראיות.
ביחס לטענת הנאשם כי מדובר בעלילת שווא, ציין בית המשפט העליון: “מדובר בהשערות קלושות אשר לא נתמכו אף לא בראשית ראיה”.
בנוסף, הותיר בית המשפט על כנו גם שיעור הפיצוי בסך של 150,000 שקלים שהושת על הנאשם וקבע: “בהתחשב בנזק הרב שנגרם למתלוננות ולבני משפחתן עקב מעשי המערער, ונוכח ההשלכות ארוכות הטווח שצפויות להיות למעשים אלו על חייהן של המתלוננות ובני משפחתן, סבורני כי מדובר בפיצוי הולם”.
את המדינה יצגה בהליך הערעור עו”ד סיגל בלום מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.
בבית המשפט המחוזי נוהל התיק על ידי עו”ד רחלי אטיאס מפרקליטות מחוז דרום (פלילי).