הנהלת בתי הדין הרבניים פרסמה היום (ראשון) את נתוני הגירושין בישראל לשנת 2019 – המצביעים על עלייה באחוז הגירושין, כאשר מספר הזוגות שהתגרשו עלה ב-3% לעומת השנה שקדמה לה.
בסך הכל התגרשו בבתי הדין הרבניים ברחבי הארץ 11,465 זוגות בשנת 2019 לעומת 11,127 בשנה שקדמה לה.
העלייה הגדולה ביותר באחוזי גירושין (30%) לפי בית דין שטיפל בהליך, הייתה בתיקי גירושין שהסתיימו בבית הדין הרבני באשקלון – שם בשנת 2019 התגרשו 557 זוגות לעומת 428 בשנה שקדמה לה.
עלייה גדולה נוספת (22%) נרשמה בבית הדין הרבני בירושלים, שם בשנת 2019 התגרשו 1,699 זוגות לעומת 1,388 בשנה שקדמה לה.
על פי נתוני מערכת בתי הדין בשנת 2019, 57% מתיקי הגירושין החלו בהסכמה הדדית ורק 42% מהגירושין החלו בסכסוך.
מתוך תביעות הגירושין שהחלו בסכסוך, 2,262 תביעות לגירושין הוגשו בשנה זו ביוזמת האישה ו-1,496 ביוזמת הבעל.
מנהל בתי הדין הרבניים הדיין הרב דוד מלכא אמר: “יש לראות נתון זה בחיוב שכן הוא עשוי ללמד על כך שבני זוג למדו להעדיף הליך בהסכמה על פני ניהול תביעות”.
היחידה המיוחדת של הנהלת בתי הדין לטיפול בנושא העגינות הצליחה להשיג גט ל-180 נשים שבעליהן נעלמו בישראל ובחו”ל, לעומת 149 אשתקד.
בשנת 2019 נקבעו החלטות סופיות ב-4,449 תיקים שהופנו לבית הדין בנושא ברור יהדות.
יש לציין שאחוז התשובות השליליות בהליך עמד על 1.5%, דהיינו אושרה יהדותם של 98.5% מהתיקים שהטיפול בהם הסתיים.
בשנת 2019 ניתנו בבתי הדין הרבניים 154 החלטות לסנקציות על סרבני וסרבניות גט. 149 מהן היו החלטות כנגד סרבני גט ו-5 החלטות היו כנגד סרבניות גט.
הסנקציות כוללות: צו עיכוב יציאה מהארץ, מניעת ניהול חשבון בנק, מניעת רישיון נהיגה, מניעת מינוי למשרה ציבורית ומניעת תנאים מאסירים פליליים שהם גם סרבני גט.
כמו כן בשנת 2019 פסקו בתי הדין הרבניים שבעה צווי מאסר לסרבני גט לעומת שלושה צווים בשנה שקדמה לה.
בשנה זו הוגשו לבית המשפט העליון 58 עתירות נגד בתי הדין הרבניים. 57 מהן נדחו על ידי שופטי בג”ץ בהרכבים השונים ועתירה אחת התקבלה.
בדברי הקדמתו לפרסום הנתונים הדגיש מנהל בתי הדין הרבניים, הדיין הרב דוד מלכא, כי ישנה חשיבות לריכוז הנתונים של פעילות בתי הדין ברחבי הארץ.
“ניתוח הנתונים חייב להיעשות באופן מקצועי ותוך התחשבות בכלל הגורמים המשפיעים על יצירת הנתון המספרי המוצג בסופו של דבר בטבלת הנתונים. קריאה שטחית של הנתונים המספריים כשלעצמם עלולה להביא לידי מסקנות מוטעות, וליצור את הרושם בדבר קיומם של תהליכים ומגמות חברתיות, אשר לאמיתו של דבר אינן קיימות, או שאינן קיימות באותו אופן ובאותו היקף כפי שהן מוצגות”.
לדבריו, “הנתונים מצביעים על היקף עבודתם המסורה והמאומצת של בתי הדין הרבניים, על העומס המוטל עליהם, ועל היקפו של השירות הניתן בנושאים מאוד חיוניים לאזרח, כמו גירושין, מעמד אישי, בירורי יהדות, אישור צוואות וירושות ועוד”.