1.
בקדנציה הקודמת נותרה סיעת ‘דגל התורה’ בחיפה באופוזיציה, וסבלה מ”אפליה קשה”, כפי שמכנים גורמים בסיעה את מה שעולל להם ראש העיר הקודם, יונה יהב.
זה לא היה רק העובדה שהיו”ר מיכי אלפר לא קיבל את תפקיד סגן ראש העיר, כפי שהובטח בהסכם הקואליציוני, אלא “הרגשנו אפליה על כל צעד ושעל”.
איך תהיה תוכניתן, פרמדיק או מפיק מולטימדיה בלי להשקיע שקל?
הסיר המבעבע מזעם הוביל שלקראת הבחירות המקומיות האחרונות, לפני שנה וחצי, תמך אלפר במועמדת חדשה – עינת קליש, בעוד סיעת ש”ס המשיכה לתמוך ביונה יהב, מי שבתקופת כהונתו היה לה ‘לא רע’. עם זאת, יש מי שיטענו שגם לש”ס לא היה ממש נפלא, והסיבה היחידה שתמכה ביהב הייתה ההנחה שאי אפשר להביסו.
קליש, כידוע ניצחה בגדול, ומאז עלתה על כס ראש העיר היא לא מפסיקה לפנק את הציבור של ‘דגל’ בכלל, ואת מיכי אלפר, הנציג שדחף לבחירתה בפרט. בהיות המצרך של ‘הכרת הטוב’ די נדיר בעולם הפוליטי, קליש בהחלט ראויה לשבח.
ש”ס בחרה שלא להיכנס לקואליציה. אולי משם שהבינה מה מקומה הטבעי במצב החדש, והעובדה שלא ממש תצליח להתפנק תחת המטריה של קאליש-אלפר; אולי משום שסברה שאריה דרעי, בשבתו כשר פנים, יצליח לגרום לקליש להתחנן שיכנסו לקואליציה שלה; ואולי משום שהנפשות הפועלות בעיר האדומה “קצת ישנוניות”, כפי שהסביר לי גורם מש”ס בעיר.
ואולי, כל האופציות נכונות.
2.
בקדנציה הקודמת מנתה סיעת ש”ס המקומית שני מנדטים. אבל הם היו ממוסגרים תחת הכותרת שס”ג. כלומר, כל החרדים יחדיו.
הפעם החליטה ש”ס לרוץ בנפרד, כשהיא תומכת ביהב. התוצאה הייתה מאכזבת – מנדט אחד בלבד.
כך או כך, לפני מספר ימים התניעה קליש את רכבה, היישר אל לשכתו של שר הפנים, לפגישה שמטרתה המוגדרת הייתה: ליישר את ההדורים ולהוביל לכניסת ש”ס לקואליציה המקומית.
תהיו בטוחים, שהמהלך זכה לברכת אלפר. בלי זה רכבה לא היה מתניע. בהיותו מנוסה מאד בפוליטיקה ובתפקידי ניהול, אלפר מסייע לקליש על כל צעד, ומן הסתם הבין שיש הכרח ‘להסתדר עם שר הפנים’.
למה? הנה דוגמה: בצפון פועלת ועדת גבולות, שבודקת גם את אזור חיפה. קחו, למשל, את כל אזור התעשייה המכונה ‘המפרץ’, המשתרע על פני קילומטרים ומכניס כיום לקופת העירייה מיליונים.
הוועדה בוחנת בימים אלו האם לספח את השטח לקריות הממוקמות סביב העיר חיפה. כלומר, ממש לא בטוח שמה שהיה טוב עשרות שנים, יימשך.
מי עומד בראש הוועדה? עמרם קלאג’י, מי שהיה מנכ”ל משרד הפנים בתקופת ממשלת רבין, כשאריה דרעי כיהן כשר. אז אתם מבינים למי הוא מקורב.
בכלל, תמיד טוב לשמור על יחסים טובים עם שר פנים, שמיודד עם יו”ר ועדת גבולות, ולא שחלילה ככה נקבעים דברים במדינת ישראל.
אז מה היה לנו פה? הש”סניקים הבינו שצריך ראש עיר לטובת האינטרסים שלהם, גם ראש העיר מצידה הבינה, ואם לא הבינה, יועצה הצמוד אלפר מן הסתם הסביר לה.
אבל, האם הכניסה של ש”ס לקואליציה תתרחש בכל מחיר?
3.
מה יכולה קליש להעניק לציבור הספרדי בחיפה?
יש הטוענים שהיא מוכנה להניח על המגש את המועצה הדתית. נכון להיום, מי שממונה על המועצה הדתית בחיפה הוא אשר אוחנה, כשברקע דו”ח חמור של הרבנות הראשית על מצב הכשרות בעיר.
האם תקבל ש”ס מינוי שלה לתפקיד? ימים יגידו. זה בטח לא משהו שמתבצע ברגע. בש”ס יש הטוענים, שאין סיכוי, שדובי חיון, איתו חתומה קליש על הסכם, לא יאפשר זאת. אבל עיון שלנו בהסכם הקואליציוני בין סיעתו לקליש, אין סעיף על המועצה הדתית.
ואולי רב ראשי ספרדי, במקביל למינוי רב אשכנזי ש’דגל’ חפצה ביקרו? נכון להיום טרם החל ההליך של בחירת רב ראשי. האם תצליח קליש להניע את המהלך וגם למנות רב שש”ס חפצה ביקרו?
סביר להניח, שגם אם זה יקרה, זה לא יהיה במשמרת הנוכחית.
הליך בחירת רב ראשי הוא ארוך ומורכב. מינוי גבאים, ערעורים לבתי משפט, שוב מינוי. בקיצור, מסורבל ואיטי.
4.
ואז הגיע, מה שהוגדר בפי גורמים בש”ס, ה’סכין בלב’.
שימו לב למסמך ההקצאות הבא, שהקפיץ אותם עד לנקודה הכי גבוהה בהר הכרמל. “פגעו לנו בכבוד המרוקאי”, כפי שהסביר לי גורם בש”ס, “הם הגזימו”.
תראו מי מופיע: אגודת ‘זכרון מאיר’, התלמוד תורה האשכנזי – הקצאה; בית ספר ‘נתיבות משה’ לבנים (זוכרים כמה סבלו שם בקדנציה הקודמת?) בקרית שמואל – הצבת מבנים יבילים; הקצאה לבית כנסת וכולל אברכים ל’עמותת הקהילה החרדית בחיפה’; שתי הקצאות לבית הספר החינוך העצמאי לבנות; שלוש הקצאות לגן ילדים של ‘ועדת ישראל חיפה תפארת החינוך והחסד’.
הכל על טהרת המוסדות האשכנזיים, בהם לומדים גם בנות ספרדיות, אבל הם אינם מוסדות המוגדרים כמיועדים לעדות המזרח, כמו מוסדות ש”ס.
אמנם, יש מוסד אחד המיועד לילדות ספרדיות בלבד. “אלא שהוא גן לבנות של משפחות ספרדיות שמצביעות ל’דגל'”, אומר גורם בש”ס. “כלומר, הם לא מצייתים להוראת מרן…”
מדובר בגנים ברחוב חרמון 10, שטח אליו נשא גם גן הילדים של הרשת – בנשיאות יהודית יוסף – את עיניו. “אז גם את זה ‘סחבו’ לנו…”
איך קורה שמתפרסמת מודעה על הקצאות (אגב, העירייה בחרה לפרסם על ההקצאות ב’ישראל היום’ ולא ב’יתד’, עיתון הבית של ‘דגל’) שמיועדת רובה ככולה לאשכנזים מ’דגל’?
גורם ב’דגל’ לא מבין על מה הטענות: “לספרדים יש שטח של 2400 מ”ר שהוענק להם במקום בו שכן פעם בית הדין הרבני, זה לא שיש להם מחסור”. הוא מדבר על תלמוד תורה ‘מורשת התורה’, של רשת החינוך של ש”ס.
ומה לגבי הכניסה לקואליציה? ככה פורסים שטיח אדום ומקבלים פנים של פרטנר?
בן שיחי מ’דגל’, לא ממש מתרגש.
“לא ברור מה הם בכלל רוצים, מאז כניסת קליש לתפקיד כל הקהילות מקבלות באופן שיוויוני בעיר. גם נושא ההקצאות נעשה אך ורק משיקולים ענייניים, בגלל צורך קריטי של מוסדות שפשוט לא היה להם היכן להיות. נוצר מצב של ילדים שמבקשים להירשם לחיידר ואין אפשרות לקבל אותם כי פשוט אין מקום.
“לש”ס יש מבנה מכובד מאד לבית ספר, ואין להם סיבה להלין על נושא ההקצאות. אם הם רוצים שיבואו, מוכנים בהחלט לנהל עימם מו”מ הגון, אבל אם לא רוצים – שלא יבואו. לא ניתן להכניס את ש”ס בכל מחיר”.
זו אינה תגובה רשמית. אלפר עצמו מסרב להתייחס. אבל תסמכו על ה’דגל’אים בחיפה שהם בקיאים בנעשה ושומעים את הקולות.
5.
“ככה?” – אומר הגורם מש”ס. “לא מתלהבים שנגיע לקואליציה? אז שישכחו מאיתנו. אנחנו פגועים מאוד.
“כניסה לקואליציה”, הוא ממהר להבהיר, “רק תזיק לש”ס. עדיף לשבת בחוץ ולבקר את ההתנהלות של קליש, ובפעם הבאה להגיע עם מועמד טוב, בדיוק כמו שאלפר עשה. בקדנציה הבאה, ‘דגל’ כבר יראו מהי מפת הקצאות מתקנת…”
בש”ס המקומית לוחשים אפילו את שמו של משה כחלון, האיש והחיוך, כמועמד מצוין שיכבוש את העיר בסערה – “ובטח כשקליש היא המתחרה שלו”.
כחלון עצמו מתגורר ברחוב מוריה בעיר, מתפלל בבית הספרדי בכרמל, ומכריו מעידים עליו שהוא “יותר משומר מסורת. ביום כיפור האחרון הוא הגיע לבית הכנסת ב-7:30 בבוקר ולא זז משם עד 7 בערב”.
כשהסתיימה התפילה, ניגש אליו אחד המתפללים, ש”סניק, כחלון חייך את החיוך הקבוע שלו ואמר לו: ‘תגיד לאריה שישבתי פה כל היום’. אלו היו ימיו היפים במשרד האוצר. “אם הוא ירוץ, הוא לוקח בהליכה”, אומרים רבים בעיר האדומה.
אבל האם הוא עצמו יסכים? לא ברור. מה גם, שכבר נרשם שיתוף פעולה בינו לבין קליש ולפני מספר שבועות הוא הגיע לפגישה בלשכתה.
מה זה אומר? מצד אחד, שהוא בעניין. מצד שני, שהוא מעדיף להסתדר איתה.
או שלא. נחיה ונראה.
6.
אפרופו התלמוד תורה הספרדי. הוא הוקם לפני יותר מ-20 שנה, כאשר עד אז למדו ספרדים ואשכנזים יחדיו בת”ת ‘תורת אמת’. כשהחלו החסידים להקים תלמודי תורה ומוסדות משל עצמם, פרש גם חלק מהציבור המזרחי והקים מוסדות.
“התלמוד תורה היה ממוקם, עד לפני כשנה, ב’חור’ ברחוב עקיבא. כדי להגיע אליו היית צריך לעלות לא פחות מ-250 מדרגות. זו הייתה צרה צרורה, בכל מערכת בחירות דיברו על זה, כש’דגל’ מנפנפת עם זה בניסיון להוכיח שיהב לא מבדיל באפליה בין חרדי לחרדי. מנהל הת”ת הוא הרב עודד שבזי, מי שכיהן כחבר מועצה מטעם ש”ס בקדנציה הקודמת.
לפני שנתיים החליט אריה דרעי לקחת את הנושא לטיפולו, וכשהתפנה בית הדין הרבני ברחוב יל”ג, הפעיל לחצים על ראש העיר לקבל את השטח. המבנה היה בבעלות מנהל הדיור הממשלתי, אבל בסיוע של סגן שר האוצר איציק כהן נוצר הסדר: מנהל הדיור יעביר את המבנה לעירייה, העיריה תשלם עליו בינתיים – ובהמשך רשת החינוך של ש”ס תחזיר את הכסף.
לפני שנה וחצי, בשעה טובה ומוצלחת, קצת לפני הבחירות, נכנסו התלמידים למבנה החדש והמרווח. המעבר נעשה בטקס מרשים, כשיהב מוסר את המפתחות בכניסה למבנה לידי מנהל הת”ת המאושר.
אבל אז התחלף השלטון, ולטענת גורמים בש”ס, הכסף שהיה אמור לעבור לעירייה נתקע איפשהו. וכך, עד עצם היום הזה אין למוסד סמל במשרד החינוך.
בין הנושאים שעלו במו”מ מול קליש היה הסיפור הזה, כשהיא מבטיחה להעניק סמל מוסד. זה קריטי, כי בלי סמל אי אפשר לקבל תקציב לשיפוצים ושאר תקציבים של משרד החינוך.
האם כשש”ס המקומית פגועה בשל רשימת ההקצאות שפורסמה, היא תרשה לעצמה לשחק ‘ברוגז’ ולוותר על סמל המוסד? ימים יגידו.
אגב, גורמים ב’דגל’ טוענים שהסיפור הוא שונה בתכלית: משרד האוצר תובע מעיריית חיפה 8 מיליון שקל על המבנה ומנגד משרד החינוך מסרב לממן זאת בשל מיעוט התלמידים במבנה. “ולמרות הכל, העירייה לא מוכנה להוציא אותם מהמקום, וגם לא לכפות עליהם להכניס תלמידים מקהילות אחרות”.
“איפה אריה דרעי שהבטיח אז לדאוג לתשלום?” – הם תוהים.
7.
מבחינת ש”ס, זה עוד לא הכל, יש גם גן שמעורב בסאגה.
לרשת החינוך של ש”ס יש גן בחיפה, והוא זקוק למקום מתאיםו. בינתיים, כבר מספר שנים שהוא פועל בשטח התלמוד תורה, אבל בש”ס היו בטוחים שמבנה שהתפנה ברחוב חרמון 10 יעבור לידיהם. “לילדים קשה להגיע עד לרחוב יל”ג, זה לעבור את הכביש הסואן של הרצל, כדי להגיע מרחובות המגורים של החרדים לרחוב יל”ג, פחות מתאים לגיל הגן”.
אלא שיש גן נוסף בחיפה, וגם הוא מיועד לילדי אברכים ספרדים. אלא שהם מסומנים כמי שמצביעים ל’דגל’ בבחירות. איכשהו, בטבלת ההקצאות נדהמו הש”סניקים לגלות שדווקא הגן הזה זכה בהקצאה ברחוב חרמון, ולא הגן של הרשת.
מכוון? לא בטוח. ב’דגל’ יטענו, שהקהילה המדוברת הייתה במצוקה קשה, וזקוקה בדחיפות למבנה. מה גם, שהיא שוהה בו כבר שנתיים, כך שטבעי הוא שהם אלו שיקבלו את ההקצאה.
ומה עם ילדי הגן של ‘מורשת התורה’ של ש”ס?
“למה הם שונים מתלמודי תורה רבים בארץ שבתוכם יש כיתות גן? יש להם את השטח הגדול של מבנה הת”ת”, אומר הגורם מ’דגל’.
אבל הספרדים פגועים, רואים במהלך חץ שנורה אל ליבם. “בפרט, שההורים בגן הזה מצביעים ההיפך מהוראת מרן הגר”ע יוסף זצ”ל – ועוד מקבלים על זה פרס. זה פוגע”, הם מסבירים.
הם אפילו רומזים, שההקצאה היא סוג של תשלום על העזרה בבחירות. אבל לא יתכן. אין דברים כאלו במחוזות החרדיים.
התוצאה הסופית תהיה מעניינת.
צריך לזכור שבתקופה האחרונה הפסיק יו”ר ש”ס להיות גננת לכל סיעה מקומית. עיין ערך מה שקורה בירושלים. כלומר, המגמה היא, תסתדרו ביניכם, אל תערבו אותי, אפילו לא את חתני.
אם בירושלים כך, בטח ובטח בעיר הרחוקה חיפה.