סוף עצוב. הרב הראשי הצבאי תא”ל רפי פרץ, אשר עמד בראש בית דין מיוחד, קבע הלילה בשעה 23:25 כי החייל הנעדר, סג”מ הדר גולדין הי”ד – נהרג.
ההחלטה התקבלה על פי ממצאים שהובאו מהשטח, תוך החשבות בשיקולים רפואיים, הלכתים ושיקולים רלוונטים אחרים. הממצאים שהובאו, יש בהם כדי לקיים הלוויה וקבורה. מועד ההלוויה טרם נקבע.
שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, ראש אכ”א אלוף אורנה ברביבאי והרב הראשי הצבאי תא”ל רפי פרץ, הגיעו אחר חצות לביתו בכפר סבא, ועדכנו את המשפחה בהחלטה. השלושה פרסו בפני המשפחה את הממצאים שהובילו לקביעה.
גולדין, בן 23, לוחם ומפקד בחטיבת גבעתי, נהרג ביום שישי ה’ באב תשע”ד, ברצועת עזה, בהיתקלות עם מחבלים מתאבדים שהגיחו מפיר מנהרה. ביום שישי, הודיע דובר צה”ל כי קיים חשש שנחטף, ובמהלך השעות שחלפו מאז, עשו כוחות צה”ל כל מאמץ כדי לאתר אותו או ממצאים שיובילו אליו.
ההודעה המצערת התקבלה, בזמן שמול ביתו, התכנסו אלפי בני אדם, לעצרת תמיכה ושירה ספונטנית, בקריאה להשבתו הביתה. הקהל קיבל את הבשורה בהלם, ואנשים רבים פרצו בבכי.
דובר המשפחה, עמיחי אתאלי, אמר: “המשפחה בצער רב מודיעה שהיא מקבלת את החלטת הצבא ואת הקביעה שהדר, מפקד צוות בסיירת גבעתי, נפל בעת לחימה ברפיח. המשפחה מודה לכל עם ישראל על התמיכה. מועד ההלוויה יימסר בהמשך. אני מעביר את בקשת המשפחה לכל עם ישראל ולכל מי שיכול – להגיע ללוות את הדר בדרכו האחרונה”.
ההלוויה ב-16:30 בבית העלמין הצבאי בכפר סבא.
“נעשה הכל כדי להחזיר אותו”
מוקדם יותר, לאחר ה’הבדלה’ בצאת השבת, כינסו בני משפחתו מסיבת עיתונאים בה תקפו בחריפות את הדיווחים על הוצאת חלק מכוחות הצבא מרצועת עזה.
“אני לא מעלה בדעתי שצה”ל יפקיר לוחם שלו”, אמר אביו ד”ר שמחה גולדין. “אני מג”ד במילואים, עשיתי מילואים עד גיל 50 ואני לא מעלה בדעתי שצה”ל יפקיר לוחם שלו. המפקד שלי בפיקוד צפון היה גנץ ואני יודע שלא יכול להיות שהוא ייתן הוראה לצאת כשיש חייל בפנים”.
כשהאב נשאל האם שוחח עם ראש הממשלה? השיב בשלילה והוסיף: “מניח שזה בגלל השבת”. לדבריו, “הצבא אמור להיפגש איתנו במהלך הלילה ולתת לנו הסברים ולתת לנו מידע. בינתיים אנחנו נשענים על ההרגשה של אחיו התאום, צור, שיודע שהוא חי”.
גם האם חדווה פנתה ישירות אל מקבלי ההחלטות: “אני דורשת ממדינת ישראל שלא תעזוב את עזה עד שתחזיר את הילד שלי הביתה. זה ילד שעובד בכל הכוח ובכל היכולת שלו. הדר זה התאום של צור, החלק השני של צור. שניהם משרתים בעזה. צור הוא כוח החילוץ שחשב שייחלץ את הדר החוצה. אני דורשת ממדינת ישראל לא להפקיר את הילד שלי, לא להפקיר אף ילד שיצא להילחם.”
איילת, אחותו של הדר וקצינה בצה”ל אמרה: “המבצע הזה התחיל בחטיפה של שלושה נערים ועשרות חיילים איבדו את חייהם. הדר שלי, אם אתה יכול לראות את זה, אתה לא מאמין עד כמה אני גאה להיות חלק מהעם הזה עכשיו, כל העם איתנו, ולא ניתן שיעזבו את עזה בלי שאתה חוזר הביתה.
“הדר נחטף על ידי ארגון הטרור והוא חי. הדר שלנו נכנס חי לעזה ואנחנו מרגישים אותו והוא חי עכשיו. אני לא מוכנה ששום מלל אחר ייכנס ללקסיקון”.
עדנה, ארוסתו של הדר, פנתה אליו גם היא בדברים: “אני הארוסה של הדר – הדר שלי, גיבור ישראל, אני אוהבת אותך, אני מחכה לך, מחכה לרקוד איתך בחתונה שלנו”.
האח התאום צור אמר: “הדר נשלח על ידי המולדת, זה מי שאנחנו וזה מה שאנחנו נותנים למדינה. להדר אין מה לדאוג, נעשה הכל בשבילו. הדר, אני אעשה הכל בשבילך ועם ישראל איתי”. הוא הוסיף: “אנחנו, בשביל השלושה חטופים הלכנו יצאנו ושילמנו חמישים ומעלה הרוגים. לא יעלה על הדעת שעכשיו אנחנו נצא מעזה כשאח שלי חטוף בפנים. זה כישלון. זה כישלון אמיתי. אולי אם ראש הממשלה יואיל בטובו להתקשר, אני אשאל אותו איך הוא מתכוון לפתור את זה.
“בסך הכל, בסוף, הדר חי והוא נמצא שם בפנים. הוא נכנס חי והוא ייצא חי. אנחנו מאמינים במדינת ישראל ובעם ישראל – בואו אלינו ותעזרו לנו להביא אותו יחד. אנחנו נעשה הכל כדי להחזיר אותו ונקווה שכולכם תהיו איתנו”, הוסיף אחיו התאום.
חמי, אח נוסף של הדר, אמר: “לא יעלה על הדעת שנצא מעזה כשאח שלי חטוף בפנים. זה כישלון אמיתי. אולי אם ראש הממשלה יואיל בטובו להתקשר, נשאל אותו איך הוא מתכוון לפעול”.