צריך להודות: ישראל הפסידה במערכה

זהו. נכון לשעת כתיבת שורות אלו, הוכרעה המערכה בעזה, ולא לטובתנו.

אם עד עתה נלחמנו כדי למנוע מהחמאס לפגע ולחטוף אזרח או חייל, כעת האוייב הצליח, יש בידו חייל, קצין, ילד בן 23 שרק לפני ודש התארס עם אהובת לבו וגורלו הוא גורל כולנו.

על פי מה שהרגלנו את האוייב ונתנו לו מוטיבציה עד כה זה לגמרי משתלם לו, שכן כעת יתחיל משא ומתן על פי תכתיבי האוייב.

לא מדובר באוייב שנלחם למען מטרה כלשהיא, לא מדובר באוייב שנאבק למען חיים טובים, מדובר באוייב ששולח חיילים למות אל מול חיילנו שנלחמים כדי לחיות. כך בעזרת מחבל מתאבד הצליחו להגיע למצב של חטיפה. כעת יהיה המשא ומתן על כמות שחרור המרצחים שבידינו כדי להחזיר את הבן לביתו, כי בניגוד לאוייב שאין לו ערך וקדושת החיים, לנו החיים הם דבר נעלה ואנו נעשה הכל למען חיי אדם.

אלא שאולי הגיע הזמן לשנות גישה. אם עד עכשיו הלחימה הייתה כדי למנוע אסון, כעת שהאסון התרחש, אולי הגיע הזמן להילחם כדי לנצח.

לא עוד משא ומתן על פי תכתיבי המרצחים. מעתה יוצרים מהלך שלא מרחם על איש או על פינה בעזה, מפציצים כל בית ומשטחים כל פינה באזור, מחסלים להם בכירים ולא עוצרים עד להשבת החייל.

לא משנה מה יגידו שונאינו באירופה או באמריקה המלאים בלאו הכי במוסלמים שנותנים שם את הטון, כי מה שלא נעשה לא ירצה אותם מלבד לראות אותנו פגיעים ותלויים בהם.

חייבים להפוך את המערכה לכך שהם יתחננו קחו את החייל ותעזבו אותנו, כמו פרעה שאחרי עשר מכות ו- 210 שנות שיעבוד התחנן למשה לעזוב את מצריים באמצע הלילה.

אחרי שנים בהם הרגלנו את אויבינו שכדאי להם לחטוף לנו בנים ולזנב בנו, הגיע הזמן להרגיל אותם לפחד מלגעת ביהודי. הגיע הזמן להפוך את חייהם לסבל שיכול להיפסק ברגע בו הם יפסיקו לרצות לזנב בנו.

אם לא נעשה את זה, אחרי משא ומתן מתיש שייסחב כמה שנים ובתקווה שהבן יגיע בשלום תמורת כמה אלפי רוצחים ששוב יחזרו לפעילות טרור,  – הם ישובו וינסו לחטוף חייל נוסף כדי לגרור אותנו שוב למבצע וחוזר חלילה.

במקביל כמו כל יהודי חרד אני קורא לכולם לאחוז כעת בנשק העתיק שיש בידנו, נשק התפילה. כל אחד יוסיף וירבה תפילות ויקבל על עצמו מעשים טובים ונבקש מבורא עולם שישמור על בנינו וישיב את החייל החטוף הביתה במהרה בשלום, יחד עם שאר הבנים שנמצאים שם בסכנה עצומה.