בכיר לשעבר במוסד, חיים תומר, שכיהן כראש אגף המודיעין ואגף תבל, עלה הבוקר (שני) לשידור בתכניתם של בן כספית וינון מגל ב-103FM, והתייחס לאירועים האחרונים בחזית האיראנית, בהם הפיצוץ במתקן להעשרת אורניום במדינה, פעולה שישראל הייתה ככל הנראה מעורבת בה, על פי מקורות זרים.
כמו כן התייחס לראש המוסד המכהן יוסי כהן, שכהונתו הוארכה.
“ליוסי יש שתי ידיים חזקות על ההגה, הוא איש מאד משמעותי במציאות הביטחונית של ישראל”, בירך תומר.
שלום חיים תומר, בכיר לשעבר במוסד למודיעין, כיהן כראש אגף המודיעין. איפה היית בשבוע שעבר ואם יש אנשים שיכולים לאמת את זה?
“לצערי בשבוע שעבר הייתי באזור הרצליה ותל אביב, כמו שאתה יודע, את נתב”ג סגרו ואנחנו פה”.
קצת קשה לעשות מבצעים כשהתעופה סגורה, לא?
“בעיקרון זה קשה, אבל בתחבולות תעשה לך מלחמה, ומי שצריך להפעיל תחבולות בטח יודע איך לעשות את זה”.
כנראה הצליח.
“תראה, המוסד החל מ-2006 סטטוטורית את המאבק באיראן”.
זו כותרת מטורפת, 2006 זה עוד לפני ביבי.
“נכון, מי שנתן למוסד את האחריות הסטטוטורית להובלת המהלך באיראן היה אהוד אולמרט. לפני משהו כמו 15 שנה, הגוף הזה מתמחה באיראן, והרבה מאוד אנשים במקצוע הזה בתקשורת עושים אחד ועוד אחד ואומרים ‘היו באיראן כמה וכמה אירועים קשים בשבוע האחרון, המוסד אחראי’, אחד ועוד אחד זה שתיים”.
בניו יורק טיימס פורסם.
“הניו יורק טיימס פרסם הלילה שני דברים מעניינים, הוא אומר שיש לו מקור ישראלי, כלומר אפשר להבין ממשלתי, שאישר שישראל אחראית לעניין, אני לא מכיר את זה, לא מידיעה לפחות. שתיים, נגרם נזק כבד הרבה יותר ממה שבהתחלה האיראנים הודו וייחסו לפיגוע, היו כמה בכירים ישראלים שאמרו שזו רק סדנה לא חשובה.
“לפי כל מה שמצטייר כרגע מאיראן ברשתות התקשורת הערביות האחרות שקראתי ב-18 השעות האחרונות, נגרם נזק משמעותי למתקן וליכולת הייצור של הצנטריפוגות המתקדמות”.
זה אנחנו? אולי תסמס ליוסי ותשאל?
“אני מכיר את יוסי היטב אבל אני לא מסמס לו, אני שומע בתקשורת שיש אנשים שמסמסים לו מעת לעת”.
אתמול פורסם שמאריכים את כהונתו בחצי שנה, ודקה וחצי אחרי – מתפרסמים האירועים באיראן. צריך להבין מזה משהו?
“השאלה הזו נשאלה בקרב חוגי פורשי המוסד. אני נוטה לחשוב שלא. אני חייב להגיד שכל מי שמתעניין במוסד ואני כמי שגדל במוסד צפה שהכהונה תוארך. זה זמן מסובך ומורכב. ליוסי יש שתי ידיים חזקות על ההגה, זה לא רק מה שהמוסד עושה, זו מדיניות הביטחון של ישראל. הוא איש מאוד משמעותי במציאות הביטחון של ישראל בכלל ובאיראן בפרט. כשפומפאו מגיע לארץ, הוא קודם כל פוגש את יוסי, זו רק אחת האינדיקציות. יש לו קשרים בעולם הערבי, באפריקה וכן הלאה”.
המלך עבדאללה למשל.
“המלך עבדאללה מוכן לפגוש רק אותו”.
אז אין קשר בין המבצעים לבין הארכת הכהונה?
“אני חושב שיש קשר בזה שביבי רוצה את יוסי לידו, במילים פשוטות”.
שאלתי לגבי המבצע, אבל אמרת הרגע שאנחנו יודעים הרבה זמן שכהונתו תוארך.
“כל מי שמכיר את יוסי ואת המוסד קצת, העריך בחודשים האחרונים שהכהונה תוארך”.
בחירה טובה של שרה.
“כל המועמדים שהיו – היו מועמדים טובים. כל מי שמכיר את החברים הללו שהיו מועמדים, אני הייתי ראש אגף הרבה שנים מקביל, כולם ידעו שיוסי יש לו כמה וכמה יתרונות יחסיים. מי שבחר אותו, זה לא חשוב, לא מתייחס לשאלה הספציפית, זו הבחירה הנכונה והיום בדיעבד אפשר להודות בזה”.
יוסי יהיה ראש ממשלה טוב?
“לדעתי מצוין. אני חושב שאדם שגדל במוסד, בניגוד למה שהיה מקובל עד לפני כמה שנים, שרק רמטכ”לים וכאלה יכולים להיות בפוזיציות משמעותיות כמו ראש הממשלה, והמוסד הוא גוף אופרטיבי, קטן, שמתעסק במבצעים בודדים. המוסד כבר לא קטן, לא מתעסק במבצעים בודדים אלא בעולם ומלואו, מנהל מדיניות ביטחון. מימי דגן יהיה נכון להגיד שלראשי מוסד למיניהם יש משמעות רחבה בעיצוב הביטחון של ישראל לא פחות מאשר כוחות הביטחון, יש כאלה שאומרים היום שאפילו יותר.
“פעם הייתה תפיסה שאומרת שהמוסד הוא גוף מקצועי ומוערך אבל אין לו ראיה רחבה. היום אני חושב שזה עבר מן העולם, במקרה הזה קרה ליוסי במשמרת שהוא האיש שמתחילים לדבר עליו גם בהיבטים פוליטיים”.
יוסי כהן האדם, יש לו את זה מבחינת הזיקה לפוליטיקה, הכריזמה, העמידה בלחצים?
“כמו שאתם יודעים יש את הפתגם הידוע – ‘אין נביא בעירו’. אנשים כמוני שגדלו עם אדם כמו יוסי במקביל, קשה להם לראות אותו פתאום ‘משה רבנו’. אני חושב שהוא איש מאוד מוכשר וראוי. זו דעתי”.
לגבי המבצע, הוא הסתיים?
“אני מצטער אבל אין לי מספיק אינדיקציות בשביל להעריך לאן הדברים הולכים במובן האופרטיבי, אני לא שם. אני יכול להגיד באופן כללי שממה שאני קורא בתור מי שמתעניין במה שקורה במזרח התיכון, בעיקר בעיתונים או פרסומים מזרח תיכוניים, מדברים על נזק מאוד משמעותי, זאת אומרת שיש פה יכולת מבצעית”.
העידן הזה מסבך רוטינה של ארגון כמו המוסד. הקטע של כל הסיפור הביולוגי, המערכות הדיגיטליות שמסמנות אותך, איך מתמודדים עם זה?
“העידן הדיגיטלי הוא עידן מסובך למרגלים מצד אחד, מצד שני צריך להגיד, לא בגלל שעבדתי בגוף הרבה שנים אלא באמת, זה שהגוף מצטיין ביצירתיות, זה האתוס שלו”.
שלא נדבר על ההזדמנויות בסייבר.
“אספר סיפור מצחיק לסיום, כשהביאו את דיכטר לפני הרבה שנים לראות את מבצעי הסייבר הראשונים, הוא שמע הקשיב התרשם ואמר – ‘שום דבר לא מתמוטט פה’? אז מה אני רוצה להגיד? בסוף כשמתמוטטים דברים לא מספיק רק סייבר”.