אל תתנפל בציפורניים, הוא מבין גם ללא הרמת ידיים: 10 דיברות לשוטר

1.

זכרו את ראשית הקשר בינינו  לבינכם – אנו באמת סומכים עליכם.

אנחנו, בעצם, סומכים עליכם שתצילונו מכול רע. הלא לכם אנחנו קוראים כשמשהו משתבש, כשחודר גנב לביתנו, כשמישהו מצער אותנו, כשמישהו מתנכל לנו. אנחנו רוצים להמשיך לסמוך עליכם,

אפשרו לנו, בבקשה!

2.

הפעילו את ראשכם מול פני אלו שלפניכם – לא כולם שמעו על האיסורים כמוכם.

שימו לב! אתם אמורים לאכוף את הכללים, לתת דוחות על אי עטית מסכות, על חריגה ממספר אנשים ראוי, על אי שמירת מרחק באולמות, אבל קחו בחשבון שהציבור החרדי לפעמים שומע דברים קצת מאוחר.

אינכם אמורים לוותר, אבל כן להפעיל שיקול דעת מינימלי. מותר לכם, לעיתים, לא לחלק דוחות אלא לחלק מסכות לאנשים שרואים על הפנים שלהם שהם פשוט אינם מודעים, או לא שמעו את ראש הממשלה מדבר בערב האחרון.

3.

אל תעדיפו דם על דם. כולנו בני אדם!

אל תוכיחו לנו שאתם נוהגים איפה באיפה. אם אתם רואים אותנו ברחוב, וסביבנו אנשים אחרים, נהגו בנו כפי שאתם נוהגים בהם, או לחילופין, נהגו בהם בדיוק כפי שאתם נוהגים בנו.

הביטו באדם שבתוך הבגד ולא בבגד שאופף את האדם.

חישבו כמה הייתם נעלבים אם היו סונטים בכם וטוענים שכל השוטרים חסרי השכלה מינימלית.

גם החרדים נפגעים כשמישהו מחריג אותם באופן שלילי, על לא עוול בכפם.

4.

הראו התנהלות אישית ראויה – במילים אחרות: שמשו דוגמה חיה!

לא נעים לראות פקחים שמחנכים אחרים, כשהם עצמם אינם מקפידים.

כפי שהיינו רוצים לראות שאתם נוסעים כהלכה בכבישים, חונים במקומות מותרים  ולא מקלים ראש בעניינים רציניים,  כך נשמח לראות אתכם מוגנים במסכה,  שומרים מרחק זה מזה כשאתם מגיעים למחוזותינו, ונוהגים בנו ללא אלימות. בדיוק כפי שאתם מבקשים מאחרים.

אתם יודעים איך זה, קל לקבל ממישהו שמקיים.

5.

נהגו בשיקול דעת ובהגיון – לא כל ‘נטול מסכה’ הוא פושע נורא ואיום.

לפעמים האדם שלפניכם לא ידע, לא הבין או לא הפנים. בדקו כל עניין לגופו.

התחשבו אם יש במה להתחשב.

לפעמים זה שלפניכם הוא אדם שאינו שפוי דיו, או כזה ששכלו אינו הצד החזק שלו. או חרש, או בעל לקות אחרת.

לא כל אדם ראוי לעונש, ואתם אמורים להיות אלו שקולטים מי כן ומי לא.

6.

אל תתנפלו על הקורבן בציפורניים – הוא מבין גם ללא הרמת ידיים.

אתם אמורים לחנך ולאכוף, את זה לא עושים בכוח. שמרו את כוחכם למקומות הנכונים.

כאן יש לכם עסק עם אנשים פשוטים, כאלו שאינם אלימים. ואפילו כאלו שאינם מפרים תקנות בכוונה תחילה.

אל תקפצו על האדם בהנאה ובסדיסטיות גלויה, מותר לכם להצטער יחד אתו על מה שקרה.

7.

אכפו את החוק בעיקר במקומות מועדים לפורענות – בתחבורה ציבורית או בתוך עסק או חנות!

במקום סגור, כולנו יודעים, הסכנה גוברת. שימו לב לאכוף את החוק בעיקר במקומות אלו.

כשאתם תופסים אדם שיצא לטייל עם אשתו בחורשה מבודדת ללא מסכה, ברור שמה שעשה זה לא בסדר, אבל הקנס שלכם לא הציל את העם והאומה.

ואילו כשאתם תופסים אותו ברכבת מסכן את כולם – עשיתם משהו למען תיקון העולם.

אז נכון שצריך מסכות תמיד, אבל מותר לכם לחשוב איפה תביאו יותר תועלת ולנהוג בהתאם.

8.

אל תענישו לפני שתבדקו – בהעפת מבט אל תסתפקו.

אנשים  הצועדים ברחוב, מסירים לרגע את המסכה כדי להשתעל בפינה, להתעטש, לנשום, לומר מילה קטנה בטלפון למישהו שמתקשה בשמיעה – אם נזהרו שזה לא יקרה בדיוק מול אדם אחר, הבליגו!

לא ייתכן שתתנפלו על אחד כזה, ברגע קט של נפילה.

כדי לתת לאדם קנס עליכם לעקוב אחרי אותו אדם ולראותו לאורך זמן של דקה או שתיים לפחות.

9.

אכפו את הכללים באולמי שמחות ובמועדונים – רוב בתי הכנסת לצערנו עדיין סגורים.

שמתם לב שאנשים עדיין  מתפללים בחצרות וברחובות? בכל קרן רחוב תוכלו לראות אותם.

האמת, שזה נובע מכך שהם נזהרים.

אז נכון שיש כמה כאלו שעדיין עושים ‘דווקא’,

אבל יש הרבה יותר שמגיעים לאולמות סגורים ולמועדונים  בהמוניהם, ללא שמירת מרחק  וללא מסכה.

אז, בבקשה מכם, כשתסיימו שם, תגיעו לבתי הכנסת שלצערנו עדיין אינם מאוישים.

10.

אנא, דאגו שהכללים יהיו ברורים – אחרת אל תדונו אותנו כשאנחנו איננו מבינים.

אני יודעת שמשרד הבריאות אמון על ההנחיות,

אבל אתם אחראים על אכיפתן.

לשם כך אנחנו חייבים להבין:

האם חובה לשים מסכה כשיורדים לרגע עם האשפה?

האם מותר להסיר את המסכה כשמתנהלים בחצר או עורכים פעילות ספורט במקום מיוחד לריצה?

האם ספורט הכוונה רק לאלו שצועדים במדי הכושר, או שגם אדם שלבוש בגדים רגילים נחשב ל”רץ” כשהוא רץ?

המסכה חייבת להיות גם על האף או מספיק שהיא מכסה את הפה?

שאלות רבות אנחנו שואלים את עצמנו ואיננו יודעים את תשובותיהן. אולי כדאי לדאוג, פשוט, שמישהו ידריך אותנו כדי שלא ייראה שאנו עושים דווקא’.

ועד שנודרך, האמינו למי מאתנו שטוען שלא ידע. זה כנראה נכון, לא סיפור אגדה.

שורה אחרונה:

אתם חשובים לנו, שוטרים יקרים, אתם חלק מאתנו וחלק מהחיים. אבל אנחנו רוצים אתכם, נקיים ורודפי צדק.

אנחנו לא מעוניינים לצאת ולהפגין, לא מעוניינים להתבכיין, ואיננו מחפשים להתעמת עמכם. אנחנו מעדיפים להישאר בארבע אמותינו.

ולכבד אתכם בקפה ועוגה כשאתם מגיעים לאזורנו, כדי לשמור עלינו.

אז בואו נעשה עסק, אם לא אכפת לכם, אתם תתחשבו בנו ותנהגו בנו ללא איבה, אנחנו נתפלל עליכם באהבה.

שלכם,

מנוחה פוקס – המנסה להיות לפה לציבור החרדי

(ואליכם, אחי ואחיותיי, ניסיתי להיות לפה לציבור שאני חלק ממנו. אם מישהו חושב אחרת ממני, או רוצה להוסיף – מוזמן לעשות זאת בתגובות).