בית הדפוס שסירב להדפיס תוכן נגד ההלכה – מערער: לא ביצענו הפליה

בעלי בית הדפוס ‘צבעי הקשת’ ערערו לביהמ”ש המחוזי בבאר שבע על החלטת שופטת ביהמ”ש השלום אורית ליפשיץ, שחייבה אותם בתביעה שהגישה האגודה לזכויות הפרט, בגין הפלייה אסורה.

בעלי הדפוס נדרשו לשלם לאגודה את סכום התביעה וכן לשלם את סכום הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק.

בערעור טוענים בעלי הדפוס כי פעלו בהתאם לחופש הדת, המצפון והעיסוק, ומצביעים על כשלים בפסיקת ביהמ”ש המחוזי.

הערעור מוגש לאחר שלפני כחודשיים ניתן פסק דין על סירוב בית דפוס בבאר שבע לייצר חומרים עבור  סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון שביקשו הצעת מחיר עבור הדפסת חומרי פרסום. הבקשה נשלחה במייל לבית הדפוס, ובתגובה השיבו הבעלים: “איננו עוסקים בחומרי תועבה. יהודים אנחנו!” – וסרבו להדפיס את החומרים המבוקשים.

בעקבות כך, האגודה לשמירת זכויות הפרט תבעה את בעלי הדפוס, וביהמ”ש השלום בבאר שבע הרשיע אותם בעבירה על חוק איסור הפליה. כעת מגישים בעלי הדפוס ערעור על ההחלטה, ומקווים כי טענותיהם יתקבלו.

בערעור, אותו הגיש עו”ד מנשה יאדו מארגון חוננו, נכתב כי השאלה המהותית בהליך המדובר היא “האם ראוי ואם ניתן לכפות.. על בעל עסק דתי לייצר מוצר בניגוד לאמונתו, ערכיו, רגשותיו וציווי דתו”. עוד נכתב בערעור כי פסיקת ביהמ”ש העמידה בפני המערערים דילמה של – “או לחם או תורה”.

בהמשך הערעור טען עו”ד יאדו: “פסק הדן יוצר כפייה חילונית של הנרטיב הלהט”בי על אנשים דתיים, וזו פגיעה חריפה ותקדימית בחופש הדת והעיסוק במסגרת המגזר הפרטי”.

בערעור הסביר עו”ד יאדו כי בית המשפט שגה בפרשנותו לחוק איסור ההפליה, היות ובמקרה בית הדפוס לא היתה הפליה: לא מדובר במקום ציבורי, לא בשירות ציבורי, לא במוצר ולא בהספקה של מוצר, אלא בהספקת שירות.

בנוסף, נטען בערעור כי זכות המערערים לא לבצע עבודה המנוגדת לאמונתם היא זכות הציבור הדתי בכללותו, כך שמדובר במתח בין קבוצות חברתיות על בסיס זכויות הפרט. עוד נכתב כי שגה ביהמ”ש השלום שלא התייחס לחופש העיסוק של המערערים וחופש הדת שלהם, וכן כשלא התייחס לחוות הדעת ההלכתית שהגישו.

לגבי עקרון הסובלנות נטען בערעור כי “ברור שבעלים של אטליז לא יזמינו עיצוב ממעצבת צמחונית, ושאנשי ימין לא ידפיסו פליירים לזכרו של רחבעם זאבי הי”ד בבית דפוס של ערבי מוסלמי, ושהורה שכול לא יחויב לספק שירותי במה לערב זיכרון משותף לחללי ישראל ופלסטין”.

בסיכום הערעור נכתב כי ביהמ”ש כפה על המערערים לעבור על איסורי דת, וכי ביהמ”ש שגה בהחלטתו כי המערערים הפלו את המשיבה, שכן לא היתה הפליה אלא התנגדות אידיאולוגית. כמו כן לא תיתכן הפליה מחמת זהות מינית עבור ארגון שאין לו זהות כזו, אלא זהות אידיאולוגית בלבד.

עו”ד מנשה יאדו מארגון חוננו המייצג את המערערים בעלי הדפוס: “הערעור נסמך על טענות טובות וחזקות ואנו מקווים ומאמינים כי ביהמ”ש המחוזי יקבל את הטענות ויהפוך את פסיקת בימ”ש השלום”.