“לשון משתלחת”: בג”ץ זרק עמותה מניו יורק מהמדרגות – ותמך ברבנות

פסק דין משמעותי שניתן ביום ראשו) בבג”ץ, מבצר את מעמדה של הרבנות הראשית ואת סמכותה להכרה בגופי הכשרות מחו”ל.

פסק הדין מגיע בעקבות עתירה שהוגשה נגד הרבנות, אך נדחתה פה אחד על ידי שופטי בג”ץ.

העתירה הוגשה על ידי עמותת SKS המאוגדת בניו יורק. לפני כחמש שנים ביקשה העמותה להיות מוגדרת כגוף כשרות המוכר על ידי הרבנות לעניין יבוא, אך לאחר דיון בוועדת הייבוא שמטעם מועצת הרבנות הראשית, הוחלט לדחות את הבקשה ממספר טעמים, שרובם המכריע נגע לחוסר עמידה בקריטריונים שנקבעו להכרה בגוף כשרות לצורכי יבוא ולכשלים כשרותיים שנתגלו בעבודת גוף הכשרות.

לאחר הגשת העתירה, הרבנות הראשית נאותה לקיים דיון נוסף בוועדת היבוא בנוגע לבקשת העמותה להכרה כגוף מוכר על ידי הרבנות, אך גם אז נדחתה בקשת העמותה, מטעמים של חוסר עמידה בקריטריונים כשרותיים, מנהלתיים ולוגיסטיים .

לאחר שבקשת העמותה נדחתה בשנית, התקיים דיון בנושא בבית המשפט, כאשר במסגרתו טענו העמותה והעומד בראשה לאפליה ולפגיעה בשוויון.

מנגד טענו ברבנות הראשית כי העמותה לא עומדת בקריטריונים, וכי התגלו מספר בעיות כשרותיות באישורי כשרות שהעניק גוף הכשרות בעבר, והרבנות חששה כי הן יחזרו על עצמן.

בפסק הדין שניתן השבוע בבג”ץ על ידי  השופטים דוד מינץ, מני מזוז ויוסף אלרון, נדחתה העתירה נגד הרבנות פה אחד על ידי שופטי בג”ץ. בפסק הדין כתב השופט מינץ: “נקודת המוצא היא כי לרבנות הראשית שיקול דעת רחב בנוגע לעמדה ההלכתית אותה יש לאמץ ביחס לכשרות מזון”.

פסק הדין מפרט את הכללים והקריטריונים שקבעה הרבנות הראשית על מנת להכיר בגופי כשרות הפועלים בחו”ל. בפסק הדין נקבע כי החלטת ועדת הייבוא ברבנות הראשית שלא להכיר ב-SKS כגוף כשרות התקבלה כדין.

“ההליך שקיימה הרבנות הראשית בעניינם של העותרים היה הליך סדור, בהתאם לנהלים המעוגנים במסמך הקריטריונים, שכלל מתן זכות שימוע ובחינת טענותיהם של העותרים בלב פתוח ובנפש חפצה. בנסיבות אלה, לא קמה כל עילה להתערבות בהחלטה, אף אם היא אינה נושאת חן בעיני העותרים”, כתבו השופטים.

השופט מינץ הוסיף בפסק הדין וכתב על העותרים: “העותרים הם בבחינת ‘נטע זר’ במערך ההשגחה על הכשרות על מוצרים המיוצרים בחו”ל, הם מבקשים הלכה למעשה ליצור מערך חדש יציר כפם… את זאת קשה לקבל”.

בסיום פסק הדין, מותח השופט מינץ ביקורת קשה מאוד על העותרים ועל הסגנון הבלתי מכובד בו נקטו לאורך כל העתירה: “בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם, אציין כי העותרים נקטו לאורך ההליך בלשון משתלחת כלפי המשיבים. סגנון זה לא כיבד איש”.

השופט מינץ קבע בנוסף כי העותרים ישלמו 10,000 שקלים הוצאות משפט לרבנות הראשית.

בתחום יבוא המזון הכשר מחו”ל (מלבד בשר) הרבנות הראשית לישראל אינה פועלת באופן עצמאי בנתינת הכשר על מוצרים, אלא מסתמכת על גופי כשרות ורבנים המוכרים על ידה והמבצעים את פעילות ההשגחה במפעלי הייצור ברחבי העולם.

ברחבי העולם כ-130 גופי כשרות ורבנים המוכרים על ידי הרבנות הראשית מתוך למעלה מאלף גופי כשרות ורבנים הפועלים בתחום.

כאשר ישנו מוצר המסומן כ”באישור הרבנות הראשית לישראל”, לא מדובר בהשגחה של הרבנות הראשית אלא באישור על כך שמדובר במערכת כשרות העומדת בדרישות ההלכתיות והמנהלתיות שנקבעו על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל.