“מה יהא על הבחורים שלי?” – זעק הרבי מבעלזא • אדלשטיין שוכנע?

שרי רוט
|
ד' תמוז התש"פ / 26.06.2020 09:34
בתמונות שהופצו לאחר הביקור של שר הבריאות אצל האדמו”ר מבעלזא, גם האדמו”ר וגם המשב”ק לא עוטים מסיכה • אחד החסידים מסביר מדוע

כחלק מסבב ביקורי רבנים ואדמו”רים, ביקר ביום רביעי  בערב שר הבריאות יולי אדלשטיין בבית האדמו”ר מבעלזא בקריית בעלזא בירושלים.

במהלך המפגש ניסה אדלשטיין לשכנע את האדמו”ר בחשיבות השמירה על הנחיות משרד הבריאות, כחלק ממה שיוביל למניעת התפשטות נגיף הקורונה והצלת חיים.

אלא שבתמונות שהופצו לאחר הביקור, נראה כי גם האדמו”ר וגם המשב”ק, הרב מיכל פירר (אח של) לא עוטים מסיכה.

בשיחה עם אחד החסידים הוא מסביר מדוע.

“שהאדמו”ר יעטה מסכה בגלל מה?” מתברר, שלדעת האדמו”ר, עם כל הכבוד לחשיבות השמירה על ההנחיות שהוציאו פקידי משרד הבריאות, יש חשיבות לא פחותה מכך לשמירה על הנפש, תרתי משמע – קרי גם לבריאות הנפש וגם לרוחניות.

“זו ממש לא מגיפה”, טוען באוזני בן שיחי את שטוענים גורמי רפואה שונים (משיטוט ברשת וקריאת כתבות בנושא, נראה שניתן לחלק את המדינה ואת גורמי המקצוע לשניים – אלו שמאמינים שמדובר במגיפה נוראה ושיש לשמור על ההנחיות ואלו שחושבים שמדובר בשפעת לא מזיקה במיוחד ושההנחיות מיותרות ומכבידות).

כזוכר, עם התפרצות המגיפה בישראל סבר מרן הגר”ח קניבסקי, כי אין לסגור את היכלי הישיבות.

“אילו השאירו את הישיבות פתוחות, גם אחרי פורים וגם בפתיחת הזמן באייר, היו לנו הרבה פחות התמודדויות רוחניות”, מסביר החסיד.

מבט על השכונות החרדיות מעלה תמונה עגומה של בחורים המסתובבים ללא מסגרת, זאת בשל מודל הקפסולות שלא מותיר מקום לכל התלמידים, האחר בשל העובדה שהישיבה לא פתחה את הפנימיה והוא מתגורר מחוץ לעיר – וכך הלאה וכך הלאה.

אייכלר ואדלשטיין יוצאים מבית האדמו”ר. צילום: באדיבות המצלם

“הקרונה הזו היא שמד רוחני”, הוא מתעקש. “זו ממש לא מגפה גופנית, היא הרגה את הנפש ואת הרוחניות של אלפי אנשים – ורק על זה האדמו”ר נלחם. שוב ושוב הוא זועק ‘מה יהיה עם האברכים שלי?! מה יהיה עם הבחורים שלי?!’ יבוא יום ויצופו הסיפורים, ויצמררו את כולנו”.

ואז, הוא חושף. “כשהאדמו”ר ביקש אחרי פורים לפני פסח להפוך את הבית כנסת בירושלים לקפסולה אחת גדולה ולנעול את הבחורים שלא יצאו משם, וטען שיש שם את כל התנאים לכך, לא הסכימו לכך במשרד הבריאות. והנה באורח פלא, אחרי פסח קם ‘מתווה ליטוב’ וזה הפך ללגיטימי”.

דבריו משקפים דעת רבים. תוסיפו לכך את הסגרים המתבייתים איכשהו על אזורים חרדיים בלבד ותקבלו תמונת מצב עגומה. יכול להיות שחסר מישהו, שישקלל סיכונים גופניים עם סיכונים רוחניים?

ואולי ביקוריו התכופים של השר אדלשטיין עם גדולי ישראל ורבני הציבור החרדי, יביאו לשקלול נכון? ימים יגידו.