מלחמת הכיסאולוגיה: אליהו חסיד וברוכי ייכנסו במקום ליצמן ומקלב
שר הבינוי והשיכון ח”כ יעקב ליצמן הודיע הערב (ראשון) כי בכוונתו להתפטר מהכנסת, במסגרת החוק הנורווגי, לטובת כניסתו לכנסת של נציג הסיעה המרכזית באגודת ישראל, אליהו חסיד.
אלא שליצמן לא חשב כל הזמן שבכל מחיר צריך לחתור ל”מכפיל כוח”.
שכן, להודעה של ליצמן קדם קרב על ביצוע החוק החוק הנורבגי. שכן, מלבד התפטרותו של סגן שר החינוך מאיר פרוש, יכולה יהדות התורה לבצע עוד שתי התפטרויות – ליצמן ומקלב – ולהכניס שני ח”כים נוספים.
איפה הייתה הבעיה?
היהדות התורה יש עקרון ‘מקודש’ עליו לא מוכנים הצדדים לוותר – ושמו 50-50. כלומר, אחרי ש’דגל התורה’ הסכימה שלא לרוץ בנפרד בבחירות, ואחרי ש’התפשרה’ (כך לפי ‘דגל’, באגו”י טוענים, ‘שיגידו תודה שקיבלו 50-50’) על חצי-חצי, חשוב כעת לשני הצדדים לשמר את השוויוניות.
במה דברים אמורים?
נכון להיום אלו הם האישים שמשתתפים במשחק הפוליטי בכנסת (גם מי שפרש במסגרת החוק הנורבגי עדיין נחשב לחלק מהסיעה):
מצד אגו”י: יעקב ליצמן, מאיר פרוש, יעקב טסלר, ישראל איכלר.
מצד דגל: משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס.
כלומר, ביצוע הפרישה של מאיר פרוש במסגרת החוק הנורבגי סידרה למעשה את החלקים כך שייווצר שוויון. עד כאן, הכל מעולה, לשני הצדדים.
אבל מה הלאה?
בעוד המפלגות השונות ששות לממש כמה שיותר מכל הטוב הנורבגי הזה, ביהדות התורה כל פרישה מלווה בדיוני אלף לילה ולילה, תככים ומריבות.
הנה תמצית הפלונטר: אליהו חסיד, הממוקם במקום 9, לא שש להיכנס לכנסת, אבל אם הוא היה פורש ולא נכנס, מי שהיה נכנס בזכות פרישתו הוא הבא בתור ברשימה, בנימין הרשלר איש סיעת ‘שלומי אמונים’ הממוקם במקום ה-11.
כעת, נראה לכם שאיש חסידות גור יפנה מקום לאיש שלומי אמונים? לא יקרה כל כך מהר. וכדי שזה לא יקרה החליט חסיד לחזור בו מסרבנותו ולהיכנס לכנסת.
מי שיכנס במקום מקלב הוא אליהו ברוכי איש ‘דגל’, שזה סיפור מעניין בפני עצמו: מקלב איש רשב”ם פורש לטובת ברוכי, איש ראב”ד.
אז אחרי שהפאזל הסתדר אמר ליצמן: “אני מברך את הכוחות החדשים, נציגיה המסורים של יהדות התורה, הרב יצחק פינדרוס, הרב אליהו חסיד, הרב אליהו ברוכי, שייכנסו לתפקידם במסגרת החוק הנורווגי, מה שיהווה מכפיל כח ליהדות החרדית במאבקיה החשובים על קדשי ישראל ועולם התורה”.
ח”כ ישראל אייכלר: “בברכת אחים נאמנים, הנני לברך את חברי הכנסת החדשים המצטרפים לכנסת – הרב יצחק פינדרוס, הרב אליהו חסיד והרב אליהו ברוכי, איש בשמו הטוב ובמעשיו הנודעים יבורך.
“כניסת שלושה חברים חדשים ורעננים לזירת המלחמה להגנת היהדות, היא תוספת כח מרובה שבוודאי תעזור לנו לקיים את שליחותנו בכנסת, למען עמנו וערי אלוקינו”.
-
לדעתי ולדעת “כל” גדולי ישראל זה חילול השם…
הוא מזכיר לי מה שמספרים על הגה”צ האדמו”ר מהגה״ק מנאסויד זצ”ל זי״ע, שפעם אחת הלך ברחוב העיר בוקארעסט ביום שבת קודש כשהוא חבוש בשטריימל על ראשו, ובימים ההם היה מצב היהדות בעיר בוקארעסט בשפל המדרגה, והנה בעודו הולך ברחוב העיר, רץ אחריו איזה יהודי וגער בו לומר, דע לך הרב, שאתה עושה עכשיו חילול ד׳ עצום ונורא, בכך שאתה הולך ברחוב העיר חבוש בשטריימל בשבת קודש.
השיבו הגה״ק מנאסויד שהיה איש חכם: הנה נא ידעתי מה נחשב אצלכם חילול ד’ ללכת בשבת קודש ברחוב עם שטריימל, עכשיו אולי תואיל בטובך לגלות לי הסוד, מה נקרא אצלכם קידוש השם? ענה האיש ואמר: אם חפץ הרב לדעת מה נקרא אצלינו קידוש ד’, אספר לך משהוא מדהים: “הנה אחד מהשכנים שלי עשה ברית מילה לבנו והוא כיבד את הכומר בסנדקאות” עכשיו אמור נא לי, האם אין זה קידוש ד’ גדול???????????…. עד כן הסיפור.
ובעוונותינו הרבים כאשר נתבונן על פני העולם נראה שקצת מעין זה שכיח מאד בימינו, אשר בני אדם בקוצר דעתם אין יודעים לברר לעצמם מהו חילול ד׳ ומהו קידוש ד’.
יש אנשים שעושים מעשים חמורים ביותר, כמו הנ”ל שמתחברים לכפירה בכנסת המינים,שגורמים לחילול שמו יתברך באופן החמור ביותר רח״ל, ובכל זאת הם מדמים שבכך הם מקדשים שם שמים, וסבורים בלבם שמעשים אלו הם חובה וקדושה, וההכרח לעשותם כך, כי רק בכך יהיה קיום ליהדות ח”ו. [והוא רחום יכפר עון וגו’]
וזהו אחד מהצרות הגדולים ביותר של דורנו, שישנם כאלו שאינם יודעים מה היא מצוה ומה היא עבירה!!!!!!! ומה מותר ומה אסור, מה צריך לעשות ומה לא. כך יש לך אדם שהוא בורר לעצמו לעשות איזה דבר איום ונורא רח״ל, ובנפשו ידמה שהוא עושה כעת מצוה גדולה אשר כל העולם כולו עומד עליו, ולעומת זאת יברר לעצמו לעשות איזה עבירה חמורה, כגון לשון הרע, רכילות, שקר, ליצנות וכמעשה הנ”ל, וכדומה, ואת זה יחשיב למצוה רבה??? חס ושלום!
הגורם לכל זאת, הוא מיעוט לימוד התורה בעיון, כי כך הוא דרכו של יצר הרע לגרום לבני אדם שלא ללמוד תורה בעיון, ושוב יוכל להמיתם להפוך עבירה למצוה, ומצוה לעבירה. על זאת שנו חכמים (אבות ב, ה’) אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד, דהיינו שאסור לו לעם הארץ להתחסד כי עלול הוא לעשות מעשים חמורים ולחשוב שהוא עושה בכך חסידות גדולה רח”ל.
וְה֤וּא רַח֨וּם יְכַפֵּ֥ר עָוֺן֮
וְֽלֹא־יַֽ֫שְׁחִ֥ית
וְ֭הִרְבָּה לְהָשִׁ֣יב אַפּ֑וֹ
וְלֹא־יָ֝עִ֗יר כָּל־חֲמָתֽוֹ.
אמן ואמן כיה”ר.