תאונה מחרידה בדרך לחתונה: חתן והשווער נהרגו ליד מונסי

ע”פ דעת תורתינו הק’ אסור לדור שם ולהשתמש במקום הזה [מתחם גולובנציץ] לשום הנאה, ועל כולם הוא העקירת ורמיסת האמונה בהשארת הנפש רח”ל, והריסת כל חלק הרגש קדושה אשר בנפש היהודי רח”ל, ממש כמו בגרמניה לפני 70 שנה.

והמקילים על נפשם, ועוברים על דעת תורה, יחושו על נפשם מאימת ופחד הדין הנורא והסכנה החמורה שמביאים עליהם ועל צאצאיהם במקום הזה. וכידוע גודל האסונות שקראו לאלו ששלחו ידם בחיטוטי שכבי רח”ל, וכלשון התפילה הנוראה מהגה”ק ר’ חיים פאלג’י זי”ע “שהנותן יד עליהם דרך ביזוי או לקלקל מקום קבורתם “אותה יד תקצץ” וידעו כל הגוים משפט ד’ ויתקדש שמך על ישראל עמך” ועיין בספר יסוד יוסף בהקדמה אשר בזמנו מתו בעון זה ארבע מאות תינוקות במגיפה רח”ל.

ואנו בקריאה האחרונה, קוראים בזה אל כל מי אשר בשם ישראל חרד יכונה: סורו נא מעל אהלי האנשים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם! רח”ל.

והיטב עשו העסקנים להחתים ציבור יראי ד’ לקבל ולאסור על עצמנו וזרעינו עד עולם בלי”נ, שלא ללכת בשטח זה, ולא בחנויות שחלילה יבנו שם, ולא בבית הכנסת שלהם, [שזה מקום מחרף ומגדף בקב”ה] וכמו”כ אם קורה שאין מנין רק אצלם יש להתפלל ביחידות לכתחילה מלכתחילה, ולא בבית הכנסת שנבנה על עצמות מתים, וכן הכהנים שילכו לשם דינם ככהן המטמא למתים ממש, ואין להרשות להם לעלות לדוכן אצלנו בשום פנים ואופן, ויש להורידו גם אחר שעלה, כדין השו”ע (או”ח סי’ קכ”ח סמ”א), והלויים לא ירחצו ידים לכהנים טמאים אלו, וחלילה להכנס לשמחה משפחתית שתיערך שם, וחלילה לחזק ידיהם בשום אופן שהוא.

כל זה כתבו וחתמו הגאונים אחר העיון לענ”ד לאחר שראו מציאות הדברים בעיניהם ולא זר, תמוז תשע”ח לפ”ק.

הק’ משה זאב זארגער דומ”צ דקהל יט”ל סאטמאר ירושלים
ובעל שו”ת “וישב משה”
חיים בלאאמו”ר הגה”ק רבי בנימין זצוקללה”ה רבינוביץ
הק’ צבי הירש מייזליש
שלמה יהודה ווינבערגער
משה מנחם טירנויער
יקותיאל יהודה פילא
שמואל משה קרמר
מנחם מנדל סאבאוויטש
שמעון שפירא
מאיר הלר
יהושע אשר בלאאמו”ר הגה”ק רבי בנימין זצוקללה”ה רבינוביץ
יהודה ניישלאס
שמחה ישראל בלום
אברהם הכהן כץ
הק’ מאיר יהודא טעננבוים
עזריאל מאיר חיים קאהן
משה מאיר בריעף
הק’ צבי מיללער
הק’ מנשה פילאפף
אפרים צבי שמילאוויטש
שמעון משה וואלדמאן
הק’ ישעי’ יעקב שטובער