הנשים שהודרו מגישות תביעת נזקין נגד משרד הדתות ומנדלבליט

כ-50 נשים מכלל החוגים החרדיים, בהן עורכת הדין החרדית אסתר פולק, טוענות כי באירועי ל”ג בעומר בציון הרשב”י במירון הייתה הדרה של נשים – ועומדות להגיש תביעת נזיקין.

עוד בנושא:

הפרקליטה דורשת: לתת לנשים 50% מאישורי ההדלקות במירון

“באתן מאוחר”: בג”ץ דחה עתירה של חרדיות נגד האפליה בהילולא במירון

בצהרי יום ערב ל”ג בעומר, שעות ספורות לפני תחילת החגיגות במירון, עתרה קבוצת נשים חרדיות לבג”ץ בטענה שאין ייצוג שווה בחגיגות ההילולא. בעתירה הן דרשו להוציא צו ביניים שיעצור הכנסת גברים, מאחר ורק אישה אחת נכללה ברשימת המשתתפים, מתוך 150 איש שאושרו בשלוש ההדלקות. זאת למרות שהיועמ”ש של משרד הדתות כתבה כי היא ממליצה להקצות 25% לפחות מאישורי ההשתתפות – לנשים.

שופטי בג”ץ החליטו לדחות את העתירה תוך זמן קצר – וכתבו: “חרף העובדה שהטענות המועלות בעתירה מעוררות אי נוחות רבה, בהתחשב במועד הגשת העתירה וסדר הזמנים הדחוק, כאשר הלכה למעשה מדובר ב’מעשה עשוי’ – בהינתן העובדה שאירועי ההדלקה בקבר רשב”י יחלו תוך שעות בודדות – אין מנוס מדחיית העתירה”.

היום, לאחר שקיבלו לידיהן את רשימת המורשים, החלה עו”ד אסתר פולק המייצגת את קבוצת הנשים לעבוד על תביעת נזיקין כנגד משרד הדתות והיועמ”ש, על כך שלא ניתן ייצוג הולם לנשים.

חרדים 10 שוחח עם עו”ד אסתר פולק.

מתי אתן מגישות התביעה?

“עוד לא הגשנו. קיבלנו את הרשימה של האישורים שנחתמו על ידי השר לשירותי דת לשעבר יצחק וקנין, בזמן אירועי ל”ג בעומר. הרשימה מעלה תמונה מאוד מאוד עגומה איך שהדברים התנהלו. היו יותר מ-150 אישורים, משהו שהיה אסור לתת ואין אישורים לנשים בכלל”.

נתנו יותר מ-150 אישורים?

“כן. בתקנות היה מותר עד 150 אישורי כניסה, ובפועל יש ונכנסו יותר”.

צילום: שוקי לרר, באדיבות המרכז למקומות הקדושים

כמה יותר?

“זה כרגע בבדיקה, אנו עובדים טרם הגשה התביעה לראות כמה אישורים נתנו , ולקבל תגובה של המשרד לשירותי דת למה יש את הפער הזה.

“היעד הוא לפעול לתביעת נזיקין של הנשים, ששללו מהן את הזכות להגיע. לשר הייתה הוראת חוק  ברורה שהיה חייב לפעול לפיה, לתת 25%  אישורים לנשים. למרות זאת, הוא לא עשה את זה ואפילו לא קרוב לזה.

“נתנו אישורי כניסה ל-6-8 אחוז נשים, שגם הן היו אישתו של השר פרץ, כל מיני מקורבים למיניהם, נשים של מקורבים. רואים את זה שחור על גבי לבן. זה לא משהו שקשה לראות. כרגע אני עושה הליכים מקדמיים, כדי שהתביעה תהיה ברורה ותכלול כמה שיותר דברים”.

מתי המשרד לשירותי דת  העבירו לכם את הרשימה?

“היום”.

בדקת עם האנשים שהוזמנו, כמה יותר אנשים נכנסו? משטרת ישראל יודעת את המספרים כמה אנשים נכנסו?

“הגיעו הרבה יותר אנשים. החוק אפשר למשטרה להקצות אישורים ולשר לשירותי דת. אישורי המשטרה זה משהו אחר, לא קשור למשרד לשירותי דת.  אישורי המשטרה היו קשורים לעבודות, לאנשי צוות לביטחון, תקשורת ואנשים נוספים. האישורים שהשר לשירותי דת נתן – זה קשור לאנשים שנכנסו להדלקות.

“פה היה דבר מעניין. היה צריך לתת לאנשים בלי פרוטקציה או לאנשי שרים. זה היה אמור לכלול אנשים מכלל המגזרים, לתת נציגות לכל אחד מהאנשים שמגיעים לאירועי ל”ג בעומר. כך מוגדר בחוק. לפי החוק, האישורים האלה היו צריכים להינתן עד 150 אישורים – שמתוכם 25% ייצוג לנשים.

“כל ה-150 היו צריכים להיות מותאמים לקהל האוכלוסייה, לתת  ייצוג לאשכנזים, ספרדים, דתיים לאומים, חסידים. להביא את מגוון הקהילות על שלל גווניהם לידי ביטוי”.

השר לשעבר, יצחק וקנין. צילום: Yonatan Sindel/Flash90

ניסיתן להבין מהשר לשעבר יצחק וקנין איך התנהל ההליך, מי קבע מי יכנס, איך יכנסו? או שזה היה מיועד רק ל-150 מקורבים?

“זה לא 150. זה יותר. הטענה של משרד הדתות היא שהם ביקשו מראשי ההדלקות –  הרב’ה מבאיאן, מהרב שלמה עמר והרב שמואל אליהו, שהיו נציגים של ההדלקות, שהם יבחרו מי יהיו בהדלקות. זו הטענה של המשרד”.

אז יש לכן טענה על כך שנתנו לשלושה רבנים להחליט מי ה-50 אנשים שיכנסו מהציבורים הללו להדלקות?

“לא בטוח שזאת נציגות נכונה. מי אמר שהרב עמאר הוא זה שצריך להחליט את הנציגות?! היה צריך לתת יחס נכון לאוכלוסייה עד כמה שניתן, באופן יחסי כמה קהילות אשכנזיות, כמה קהילות ספרדיות, ליטאים  וקהילות של חסידים. קשה לבדוק את זה. צריך לעבור ברשימה שם ולבדוק. המשרד התייחס ש-50 אנשים מחסידות באיאן, 50 אנשים מהקהילה הספרדית שמייצג הרב עמאר, 50 אנשים הרב שמואל אליהו שמייצג את הדתיים לאומיים – ושהרבנים הללו מייצגים את החסידים, ספרדים, ודתיים לאומים.

“אז יש לנו טענה על כך, אבל קשה להוכיח אותה. הטענה של הנשים, לעומת זאת, היא שחור על גבי לבן שנעשה פה עוול. זה שחור על גבי לבן שפעלו נגד הוראות החוק. אין בכלל שאלה. אין נשים.

“החוק מחייב חובת ייצוג של 25% נשים ולא היו נשים, פשוט אין. דיונים מי שייך לקהילה הזו או אחרת, כן יש נציגות לכל הקהילות או לא וכמה מגיע לכל קהילה – במצב הזה היה אפשר לריב.

“אבל על נשים אין מה לריב. פשוט אין ייצוג. זה שחור על גבי לבן. נכנסו רק נשים ואנשים של מקורבים”.

כמו?

“חברי כנסת. חברי כנסת מש”ס ויהדות התורה, לא מובן למה מגיע להם אישורים. למה? לפי מה? כי הם חברי כנסת? מאיפה זה מובן? בחוק זה ודאי לא כתוב.

“היה קול קורא שקרא לכל אישה שרוצה להגיע  לאירועי ל”ג בעומר שתירשם להגרלה. בפועל, אף אחת מהנשים שנרשמו לא נבחרה. זה היה ‘קול קורא’ בשביל הפרוטוקול. לא היה ייצוג נשים.

מירון ביום ל”ג בעומר. צילום: דוד זר

“מיד אחרי ל”ג בעומר, פנינו לשרה עומר ינקלביץ’, שפנתה למשרד לשירותי דת – ושאלה למה לא היה ייצוג הולם לנשים? במשרד לשירותי דת אמרו לה שהיה ייצוג ל-25% נשים,  שזה לא נכון ושקר. לא נכון בעליל”.

לא שאלת מי אמר להם כך במשרד לשירותי דת?

“אני צריכה לפנות לשרה שוב ולשאול. אז לא יכולתי להתווכח עם דובר השרה, להגיד לו שזה לא נכון, לא היה אפשרות להוכיח שזה לא נכון. עכשיו שיש לי הוכחות, שחור על גבי לבן, אני יודע שזה היה מספר לא נכון”.

כמה נשים מגישות יחד איתך את התביעה?

כ-50 נשים מכלל המגזרים. חסידיות, ספרדיות, דתיות, לא דתיות בכלל. כולן נשים שנענו ל’קול קורא’ שהמשרד לשירותי דת פרסם – ואף אחד לא התייחס לזה.

“התביעה שאנחנו מגישות תהיה בעילת הפרת ‘חובה חקוקה’ וצריך לבדוק מה קרה שם. מי עשה את זה, מה גרסת המשטרה לכך שיש יותר אישורים מהמותר.

“מה שבטוח – שתביעת נזיקין בהפרת ‘חובה חקוקה’  של המשרד לשירותי דת ורשלנות של היועץ המשפטי לממשלה, שלא התערב בזמן –  זה שני דברים שוודאי נגיש”.

הגשתן בצהרי יום ערב ל”ג בעומר את העתירה לבג”ץ. למה?

“לא. התחלנו לפעול ארבעה ימים לפני, אבל עד ערב ל”ג בעומר העמדה של היועצת המשפטית של המשרד לשירותי דת הייתה שיקצו אישורים לנשים. בשעה 11 לפני ל”ג בעומר התקשרה אליי היועצת המשפטית של המשרד,  ואמרה לי השר חתם על האישורים בלי נשים, בניגוד לעמדתי – תגישו בג”ץ. הבג”ץ הוגש בשעה 15:00 אחר הצהריים. זה היה הכי מהר שיכולנו להגיש – שזה היה מאוחר מידי”.

מתי אתן מתכננות להגיש את התביעה?

“אני מקווה שבועיים עד חודש, כשהדברים יהיו מוכנים ומסודרים, שלא יהיו חצאי דברים”.