רב שקורא לכל יהודי אמריקה לעלות כבר, ומקווה שגם לו יהיה אומץ

1.

אני רוצה לדבר בכנות: עד השבוע לא שמעתי על הרב זכריה וולרשטיין מארצות הברית. הוא לא ראש מועצת גדולי התורה של אמריקה, הוא בכלל לא בגיל הזה. אבל מבירורים עם אמריקנים ועם גוגל, אני מבין שהוא רב ידוע בחוגים מסוימים, מרצה ותיק ופופולרי בכנסים תורניים, שהקים בברוקלין כמה מוסדות חינוך וסמינרים (אור יצחק, עטרת נאוה, אור נאוה).

השיעורים שלו מופיעים בכל האתרים האמריקניים הנכונים, והשבוע, באתר המפורסם ‘תורה אניטיים’, הופיע שיעור שכותרתו: It’s time to go. הגיע הזמן ללכת. לאן ללכת? לארץ ישראל.

תקשיבו:

“מה ה’ רוצה מאיתנו? סוף סוף יכולנו לצאת מהבית אחרי הקורונה, ועכשיו הגיע הדבר הזה? אי אפשר לצאת מהבית אחרי שמונה בערב בגלל ההפגנות, וזה הכניס אותנו לעוצר עוד יותר גדול. ברוך ה’, יש לנו כמה אנשים בפוליטיקה שסידרו שגם אחרי שמונה בערב אפשר לצאת למקווה. אבל אנשים לא יכולים לצאת אחרי שמונה בערב אפילו לקנות אוכל ותרופות, כמו שהיה בקורונה. אז מה לעזאזל קורה באמריקה?”.

2.

הרב מיטיב את זקנו וחליפתו, וממשיך: “לפני שבע שנים נתתי שיחה ואמרתי שאמריקה מתפרקת, ואנחנו צריכים לסמוך רק על ה’. כל עוד ה’ איתנו אנחנו נהיה בסדר. אתם יודעים שבאמריקה יש על הכסף את שם ה’? זה דבר גדול, שעל כל שטר באמריקה כתוב אלוקים. אני מאמין שבגלל זה יש לנו הצלחה פיננסית ושאמריקה היא המדינה העשירה בעולם בזכות זה. היום כל הארגונים האלה מנסים להוריד את המילה God מהכסף. כשזה יקרה, אנחנו לא נשרוד פה חמש דקות…”.

ואחרי התחזית העגומה הזאת, הוא מגיע למסקנה שאין מתאימה ממנה בפרשת שלח, פרשת המרגלים: “מי שחשב עד עכשיו שזה לא הזמן לעלות לארץ ישראל – אז עכשיו בדיוק זה הזמן. אומרים שבזמן המשיח יהיו הרבה סימנים שיגרמו לנו להבין שצריך לעלות – אז הם כאן.

“אנשים אומרים לעצמם: אני לא עולה כי המשפחה שלי פה, הנכדים שלי לא יודעים עברית, העסק שלי פה, הארגון שלי פה, האם פשוט לקחת את כל החיים וללכת? ובכן, התשובה הפשוטה היא: כן.

“זה בדיוק מה שקרה בזמן השואה, בליל הבדולח. ניפצו בתי כנסת ושרפו ספרי תורה. אני דיברתי עם ניצולי שואה ושאלתי אותם: למה לא ברחתם? הרי הם ניפצו לכם את בתי הכנסת. והם אמרו לי: חשבנו שהמדינה תירגע, שיעיפו את המשוגע הזה מהממשלה, ואמרנו לעצמנו: המשפחה שלנו פה, המפעל שלנו פה, הפרנסה שלנו פה. הם לא עזבו. בגדול, הם אמרו אז את אותם הדברים שאנחנו אומרים היום”.

3.

רגע, אם צריך לעלות, אז למה הוא, הרב זכריה וולרשטיין, עדיין בארה”ב?

הוא עונה על כך בכנות: “אנשים אומרים לי: רבי, למה אתה לא עוזב? כשאתה עוזב – אנחנו עוזבים אחריך. אני עוד לא שם, אין לי את האומץ לזה, אבל אני בטוח במאה אחוז שצריך לעזוב, כי כרגע אמריקה במצב הכי גרוע אי פעם. הווירוס פה הכי גרוע, הוונדליזם פה הכי גרוע, האנטישמיות פה הכי גרועה. זה לא בשבילנו. לא מנטלית, לא פיזית ולא רגשית. ה’ לקח הרבה מהכסף שהשאיר אותנו פה עד היום, לקח הרבה מהחינוך שהשאיר אותנו פה עד היום, ולכן לא נשאר לנו הרבה בשביל מה להיות פה. היום אפשר הכול לעשות בזום, תלמדו בזום, שהילדים ימשיכו באנגלית בזום. אבל זה כתוב בפירוש, שהמקום הכי טוב זה ארץ ישראל”.

וכאן הוא חוזר לדבר על ההפגנות הסוערות באמריקה, תחת הכותרת “חיי שחורים נחשבים”, ומזכיר נקודה שנשכחה.

זוכרים את השמות ג’רזי סיטי ומונסי? “אני חושב שכולם שכחו בגלל הקורונה ומה שהולך עכשיו, שרק לפני כמה חודשים היה גל אנטישמיות נוראי. נכנסו לבתי כנסת וירו ביהודים. ירו ביהודים ברחוב. ואז – לא הייתה שום מחאה! אנחנו היינו המערב הפרוע של אמריקה, ואף אחד – לא לבנים, לא יהודים ולא גויים – לא מחה ככה על העניין. אף אחד! מה, החיים של יהודים לא נחשבים?”.

4.

אבל עלייה לא מספיקה, צריך גם עלייה רוחנית. הנה הניתוח הפוליטי האקטואלי שהושמע השבוע באותו שיעור בברוקלין, אחרי שנה של אנטישמיות, של קורונה, של מהומות: “אמריקה קורסת, והרבה מאיתנו תומכים בדונלד טראמפ. אנחנו עדיין רוצים שהוא ייבחר שוב, אך אל תיכנסו לזה עכשיו. זה כמו בסיפור של מגילת אסתר בפורים, הם ממש עברו את מה שאנחנו עוברים עכשיו.

“במגילת אסתר הייתה אנטישמיות מטורפת, והמן הרשע פרסם כרוז שכל מי שלא יהודי – יוכל ביום הזה להרוג יהודים. הוא לא יתלכלך בעצמו, הוא ביקש מהעם לעשות את העבודה השחורה.

“שימו לב, המן לא יצא למלחמה נגד היהודים בעצמו. זה כמו שהיה עם היטלר יימח שמו: הוא ראה שהגויים כל כך שנאו את היהודים, והם יודעים שאם היהודים ימותו הם יוכלו לקחת להם את הכסף והבתים, ולכן היטלר ידע שבכל מדינה שהוא ייכנס אליה – ישר יסגירו לידיו את היהודים ויעשו בשבילו את העבודה. הם מאוד שמחו לעשות בשבילו את העבודה.

“המן בכלל לא היה צריך צבא. הוא פשוט אמר: ניתן זכות לגויים להרוג ולבזוז את הבתים של היהודים, וליהודים לא הייתה הזכות להתנגד. מה שקרה שם לא נעשה על ידי הצבא, אלא על ידי השכנים שלך ואנשים במכולת, ובהתחלה היהודים לא נבהלו. למה הם לא נבהלו? הם חשבו שיש להם את אסתר, הנציגה בבית הלבן. כמו שאצלנו אנחנו יודעים שאין לנו ממה לחשוש כי טראמפ נשיא רפובליקני והוא טוב ליהודים והחתן שלו יהודי ואוהב ישראל, אז בנקודה הזאת אנחנו לא ממש צריכים את ה’, יש לנו את דונלד טראמפ.

“אבל בגמרא כתוב שבאחרית הימים לא יהיה לכם על מי לסמוך חוץ מה’ עצמו. ה’ אומר: תוכלו ללכת רק אליי. שום דבר לא יעזור לכם. לא הכסף שלכם, לא העבודות שלכם, בסוף תצטרכו להגיע ישירות אליי. ומה קורה אצלנו? ‘אסתר’ לא יציבה כעת בבית הלבן. אני לא יודע מה התוכניות, זה נראה כאילו ה’ אומר: היא לא תעזור לכם, רק אני אעזור לכם.

“במגילת אסתר, היהודים שמעו שאסתר הזמינה את המן לסעודה, והם אמרו לעצמם: אוי ווי, אסתר הפכה מרפובליקנית לדמוקרטית, זהו, אין לנו קשרים בבית הלבן, כבר לא תהיה תוכנית ריבונות, אסתר בגדה בנו. מה עושים? תראו, אני לא יודע מה יקרה עם טראמפ, אמריקה מתרסקת, הפרנסה מתרסקת, אנחנו בעוצר, אנחנו ממש בעזה, אתם גרים בניו יורק ואתם במלחמה, בעוצר, נועלים את הבתים, לא יכולים לצאת, איך בכלל יצאתם מהעוצר לשיעור הזה הלילה? זה מסוכן. אתם לא מבינים שאנחנו לא אנשים חופשיים? זה אזור מלחמה פה, זה עזה! אז מה עושים?

“והתשובה היא, עושים בדיוק מה שהם עשו – הם הלכו להתפלל ואמרו: ה’, אולי אתה מוותר עלינו, אבל אנחנו לא מוותרים עליך. גם אם אסתר בגדה (ובסוף היא לא בגדה, כמובן), הם אמרו: אנחנו אוהבים אותך ה’. זה היה עצום. אנחנו לא מוותרים על הקשר. אנחנו רואים את כל הצרות ואנחנו לא הופכים לגויים, אנחנו לא זורקים את היהדות. אנחנו צמים שלושה ימים, הילדים צמים, כולם לומדים, כולם בחיזוק, וכזה קשר עם ה’ – מעולם לא היה לנו. התעוררנו וקיבלנו את מלכותו. וזה מה שצריך לעשות עכשיו”.

5.

שעת לילה מאוחרת בברוקלין. הרב מביט בשעון, בספר שפתוח לפניו, במצלמה, ומסיים: “אז בואו נעשה את מה שהם עשו בפורים. ואל תדאגו, כי בסופו של דבר, כל זה היה אמור לקרות בדיוק כמו שזה קורה עכשיו. והדרך לצאת מזה היא להיות קשור יותר לקדוש ברוך הוא, ולהודות לו שהתעוררנו הבוקר, ולהתפלל שמחר נתעורר גם. שתהיה לכם ברכה, הצלחה, ושיהיה לי האומץ לעלות לישראל ולהביא את כולכם איתי. לילה טוב”.

• הטור מתפרסם בעיתון ‘בשבע’