שר הבריאות לשעבר חיים רמון, התייחס היום (חמישי) בתכנית של ניסים משעל וגיא פלג ב-103FM למסמך של משרד הבריאות שהגיע לידיו, המצביע על כך שאין לסגור גנים ובתי ספר.
“גיליתי קודם כל לגבי ילדים עד גיל 20 – שאין קורונה”, אמר רמון: “הקורונה היא, במקרה הכי גרוע, כמו שפעת. הילדים שנדבקים בקורונה – לא קורה להם כלום, המחלה מאוד קלה”.”אף אחד לא מת ואף אחד לא חולה קשה. משרד הבריאות לא מפרסם את הנתונים, מבקשים מהם, וזה לא אני טוען את הטענות האלה אלא רופאים מחוזיים שלא מקבלים את הדברים. אין שקיפות”.
מה כוונת המכוון – למה מסתירים?
“זה שאלה נהדרת, אין שקיפות בנושא. זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור למשרד הבריאות”.
מה הוא רוצה?
“אתה עיתונאי, אתה בכול הדברים שקשורים למשל לנושאים פליליים אתה משיג את כל הנתונים, כן רוצים או לא רוצים – פה אי אפשר לקבל את הנתונים. כיוון שהם מנהלים מדיניות של פאניקה. ההורים משוכנעים שאם הילד שלהם יחלה בקורונה גורלו נגזר או במקרה הטוב הוא יהיה חולה קשה”.
הנתון אומר שבין גיל 0 לגיל 20 לא נדבקים?
“נדבקים אבל לא חולים קשה ולא מתים”.
מדביקים את סבא וסבתא.
“שלא יתקרבו לסבא וסבתא. אני מניח שאם יש ילד חולה שפעת הוא לא הולך לסבא וסבתא”.
מערכת החינוך יכולה להמשיך כאילו אין כלום?
“לא אלא לבוא ולהגיד שהם יפרסמו, היה חורף, כמה ילדים חלו בשפעת ולמה לא סגרו את בתי הספר. אתה מדבר על הדבקה של מורים? בין גילאי 20 ל-40 האחוזים הם שוליים לחלוטין, בסך הכול מתוך הגילאים האלה גם כן מספר המתים הוא זניח. בסך הכול בגילאי 20 ל-40, וכל אדם הוא עולם ומלואו, מתו ארבעה אנשים שכמעט כולם היו עם מחלות רקע משמעותיות”.
אני רוצה לחדד נקודה, חלק מהטענה כלפי הקורונה היא שהמחלה ברובה קלה. כך שילדים א-סימפטומטיים עלולים להדביק את ההורים מבלי שהם יודעים, כך גם את סבא וסבתא.
“אבל גם ככה היום ילד עם קורונה הולך לסבא וסבתא כי לא יודעים. ניתנה הוראה על ידי רה”מ, יש ילד חולה בקורונה – סוגרים את בית הספר. מה זה? זה בדיוק כמו להגיד יש ילד חולה בשפעת סוגרים את בית הספר כי הוא יכול היה להדביק את כל בית הספר. גם אם מדביק, גם אם נדבקו עוד כמה אז הוא לא הולך לסבא וסבתא אבל לא סוגרים את בית הספר כי אין למחלה הזאת משמעות. יש מחירים”.
אני הולך ומשתכנע שלשיטתך אין קורונה.
“יש קורונה ושיהיה ברור שיש קורונה. בחודש הראשון הממשלה פעלה נכון כשעשתה את הסגר כי הדברים לא היו ידועים. אבל מאחרי פסח, כשהיה ברור לנו מה קורה עד גיל 65, היה צריך לעשות שינוי מדיניות, מכיוון שהנזקים של מדיניות הסגר, לא רק בכלכלה שזה אסון נורא, אלא מבחינה בריאותית. בגלל הפאניקה, אנשים שאני מכיר בעקיפין לא הלכו לטיפול ומתו. 30% מהילדים לא חוסנו – זה סיכון הרבה יותר גדול”.
אתה נשמע כמו פרופ’ יורם לס.
“לא, לא. אני לא טוען שאין קורונה”.
בגילאי 0-20, מה הנתון?
“אין, זה 0. היה ילד אדם שטוענים שמת מקורונה וזהו”.
בגילאי 20-40, מה הנתון?
“מתו ארבעה”.
בגילאי 40-60, מה הנתון?
“מתו 12. עד גיל 60 מתו 17. מגיל 60-70 מתו 29, כלומר עד גיל 70 מתו 46 מקורונה. שוב, אני חוזר ואומר, רובם המכריע עם מחלות רקע משמעותיות. לכן, אם אני בא ואומר אני מחלק את זה עד גיל 65, מעבר לגיל הזה זו מחלה מאוד קשה ולכן יש מסקנות בדברים האלה”.