כ-450 ממי שהיו פעילי מפלגת כחול לבן, החליטו להעלות מדרגה במחאה נגד כניסת הסיעה לממשלת נתניהו, והגישו תביעה אזרחית כנגד יו”ר המפלגה בני גנץ, בגין מה שלטענתם נחשב ל’הפרת הבטחת יסוד מהותית שיש בה משום הפרת הסכם ותרמית’.
ורד אמיר, אחת מפעילות המפלגה לשעבר, שוחחה היום (רביעי) ב-103FM עם אראל סג”ל ויריב אופנהיימר והסבירה מה עומד מאחורי התביעה.
כחלק מפעילי כחול לבן ורד אמיר תובעת את יו”ר כחול לבן בני גנץ בבית המשפט בתביעה אזרחית, למה?
“מה שגנץ עשה במעבר שלו לממשלת אחדות עם בנימין נתניהו הוא מעשה של הפרת הסכם בסיסי בינו ובין מי שעבד מולו, בינו ובין הבוחרים ועל זה אנחנו תובעים אותו. באופן משמעותי אנחנו מדברים על מעשה מאוד קיצוני שפוגע בבסיס הדמוקרטיה הישראלית, שלא נדבר על זה שהוא הביא כאב לב גדול מאוד לבוחרים בו ולאלו שעבדו עבורו”.
הדבר הוא מעשה שלא יעשה ורואים כל יום את התוצאות. אבל האם הבטחת בחירות זה חוזה מחייב? אני מודה שאני מתקשה לראות שופט שיצליח להנדס את המציאות כי כל פוליטיקאי יהיה חשוף לתביעה בעתיד.
“המעשה הזה הוא לא מעשה דומה לשום דבר שאי פעם קרה והוא לא מעשה דומה, אני מקווה, לשום דבר שאי פעם יקרה. אבל אם אי פעם יקרה מעשה כל כך קיצוני, יהיה תקדים וזה בעצם מה שאני רוצה שיקרה. אני חושבת שהשוני במעשה הזה, אם ניקח את סיסמת הבחירות שאמרה ‘או כחול לבן או ארדואן’, מה שמסתתר מאחורי האמירה זה לא ‘רק לא ביבי’, זה הרבה מעבר – מדובר על שוני”.
גם שרון עשה את ההתנתקות למרות שהתחייב לבוחרים שלו שלא.
“מתבסס באמת על אמירה ששופט בודד במקרה, אדמונד לוי..”זה דעת מיעוט; יריב – זה גם היה דיון בבג”ץ וכאן מדובר על תביעה אזרחית שצריך להוכיח נזק ודיני חוזים.
“לכן הלכנו לעורך דין שבנה תביעה שלמה, אתם יכולים לדבר איתו ואת הטיעונים המשפטיים של ממש ואת הסיכוי לאיזה שהוא פסק דין – הוא יגיד לך. בעיני זה לא מהות הפוליטיקה, לא יכול להיות חורבן של שלושת היסודות העיקריים של הדמוקרטיה – הצבעה, שאתה יודע שאתה מצביע למישהו והקולות שלך הולכים למה שאתה נתת לו מנדט לעשות, הצבת האלטרנטיבה השלטונית והבטחה של נבחרי ציבור למשהו. מה שקורה הוא שברגע שנבחרי ציבור, אני לא מאמינה בכלל ויודעת שזה לא קשור לבית משפט, אבל אם בפוליטיקה מותר הכול אז אנחנו אומרים שבמדינת ישראל מותר הכול”.
אמרו שלא ישבו עם נתניהו ועם המשותפת אבל הם גם ניסו להקים ממשלה עם המשותפת.
“זה לא אותו דבר, ההבדל בין המשותפת הוא האמירה שהייתה ‘לא נשב איתם בקואליציה”.
סגל: וגם לא נשען, יש לי הקלטות להשמיע לך אם את רוצה. זאת הייתה אחת הטענות, בגלל זה קמה ממשלת האחדות, לא היו להם את הידיים של יועז והאוזר כי הם עמדו בהבטחה שהם לא מוכנים לעשות את זה. אני מבין את הכאב והכעס אבל זוהי מהותה של הפוליטיקה – חייבת להיות פשרה.
אופנהיימר: גם בשיטה שלנו אין מה לעשות, אתה מצביע לנבחר לתקופה מסוימת ואין לך שום יכולת לשלוט במה שהוא עושה. יש משהו שלשמחתי עדיין אסור בפוליטיקה וזה להיות מושחת באופן אישי. משפט נתניהו מוכיח את זה. אם אתה מכניס אלמנטים של שחיתות, לכאורה, אתה מסתבך וגם את זה צריך לומר.
“לגבי המוסריות, מנהיג לא יכול מושחת, כשאני באתי לעורך דין דניאל חקלאי ואמרתי שאני רוצה לתבוע את גנץ הוא אמר ‘אני לא יכול לעזור’, אז שאלתי אותו ‘ואם אגיד לך שזה על מרמה, הונאה ולקיחת דבר במרמה?’ הוא אמר לי ‘בואי נשמע’. אני עבדתי ויש כאלה שעבדו פי מיליון ממני כדי להביא לבחירתו, הוא לקח את הזמן, את הכסף על בתים, דלק, חניות, כיבוד, והשתמש בהם במרמה. חוץ מזה, הייתה תכנית אסטרטגית מאוד ברורה מה לעשות לפני שהולכים למשא ומתן עם הליכוד”.