אם חרדית צעירה לא תוכל ללדת שוב לעולם זאת מאחר ורופא בכיר בבי”ח ‘ברזילי’ באשקלון, הורה על ביצוע פעולה ניתוחית בשיחה טלפונית – מבלי שבדק אותה. כך עולה מתביעת רשלנות רפואית שהגישה בימים אלה נגד בית חולים ברזילי ומדינת ישראל – בעלי בית החולים, לבית משפט השלום בראשון לציון, באמצעות עורכי הדין גיל וניצן הראל.
מהתביעה – המתפרסמת בחרדים 10 – עולה, כי כשבוע לאחר שילדה את בנה הבכור בבית חולים אסותא באשדוד, חום גופה לא ירד והיא הובהלה באמבולנס, בשעה 2:00 לפנות בוקר לבית חולים ברזילי באשקלון.
עוד באותו יום, לאחר 15 שעות בלבד של מתן אנטיביוטיקה דרך הווריד לצורך טיפול בזיהום, היא הורדמה והוכנסה לניתוח כריתה.
על פי התביעה, ההחלטה נפלה במהלך התייעצות טלפונית בין כונן זיהומים לבין רופא בכיר אחד ויחיד שלא טרח להגיע לביה”ח לראות במו עיניו את מצבה של האם הצעירה והורה בטלפון על ביצוע הניתוח.
כתוצאה מהחלטה חפוזה זו, האם הצעירה לא תוכל להביא עוד ילדים לעולם.
באי כוחה עורכי הדין גיל וניצן הראל טוענים כי עולמה של האם הצעירה חרב עליה שכן היא ובן זוגה, זוג צעיר בתחילת חייו המשותפים, תכננו להביא מספר ילדים לעולם ואף קנו ועברו לדירה מרווחת לשם כך.
בחוות דעת רפואית של מומחה בתחום הגניקולוגיה ומיילדות שצורפה לתביעה, המומחה קובע כי כריתה דחופה “בסמוך הלידה נעשית כשיש דימום מסיבי לא נשלט ומסכן חיים”, וכי כריתה מהווה האפשרות האחרונה.
המומחה שבדק התיעוד הרפואי מצא כי האשה לא היתה כלל בסכנת חיים וכי בסך הכל היה מדובר בזיהום פשוט הקשור ללידה.
ההחלטה על הכריתה נפלה רק לאחר 15 שעות של טיפול אנטיביוטי. זאת בניגוד לפרקטיקה המקובלת לפיה, בטיפול באנטיביוטיקה תוך ורידית יש להמתין לפחות 48 שעות שכן רק אז החולים מתחילים להגיב לטיפול.
לדבריו, הצוות הרפואי החליט על כריתה באישה הצעירה לאחר “ייעוץ טלפוני” שבו תיארה האחות את מצב האשה. זאת, בניגוד להנחיות מעקב אחר נשים החשודות בזיהום חמור. על פי אותן הנחיות, חייב להיות צוות רב תחומי בראשו יימצא רופא בכיר יחד עם מומחה טיפול נמרץ, מומחה למחלות זיהומיות ומומחה לרפואה פנימית.
עו”ד גיל הראל. צילום: יח”צ
במקרה זה, הרופא הבכיר היחיד שעמו נערך הייעוץ לא טרח להגיע לביה”ח לראות במו עיניו את מצבה של האשה והורה בטלפון על ביצוע ההליך.
באי כוחה של האם הצעירה טוענים בתביעה כי התרשלות ביה”ח והצוות הרפואי, נובעת בין היתר מכך שהעסיקה צוות רפואי לא מיומן שהחליט החלטות בלתי סבירות תוך סטייה ניכרת מהגישה הרפואית המקובלת.
הצוות הרפואי הטעה את האשה לחשוב כי היא נמצאת בסכנת חיים ממשית והרופאה טענה כי אם לא יתבצע ההליך, התובעת לא תשרוד את היום. בנוסף אף גניקולוג בכיר לא הגיע לבדוק אותה וכלאחר יד ניתנה הוראה טלפונית.
לכן, נטען בתביעה, הניתוח מהווה שימוש בכוח ותקיפה נגד גופה והיא זכאית לנכות לצמיתות בשיעור של 40 אחוזים. האשה תובעת לקבל פיצוי של כ-2.5 מיליון שקלים עבור הפסדי שכר, כאב וסבל, תקיפה, פגיעה באוטונומיה ומימון הליכי פונדקאות.
טרם הוגש כתב הגנה.