מפקד חטיבת גבעתי: ”ענני כבוד הגנו על הלוחמים שלי בעזה“

שמוליק קרסיק
|
ד' אב התשע"ד / 31.07.2014 09:21
בראיון למגזין ‘משפחה’ דוחה אל“מ עופר וינטר את הביקורת כלפיו (”מי שתקף אותי אף פעם לא היה בקרב“) ומספר על ניסי המלחמה • “צריכים לחזור ולהדגיש שמה שהכי נדרש לעם ישראל זה שבני התורה ישבו וילמדו תורה ביתר עוצמה ועוז”

”דווקא בעת של מלחמה, שבה הרצון להצטרף לכוחות הלוחמים הוא עז, צריכים לחזור ולהדגיש שמה שהכי נדרש לעם ישראל זה שבני התורה ישבו וילמדו תורה ביתר עוצמה ועוז. לימוד התורה מגן על עם ישראל יותר מכל דבר אחר. מי שיכול לשבת וללמוד – זאת חובתו“ – כך אומר אל“מ עופר וינטר, מפקד חטיבת גבעתי, שחולל סערה בעקבות האגרת שהפיץ ללוחמיו בתחילת מבצע ‘צוק איתן’, בראיון המתפרסם היום במגזין ‘משפחה’.

כתבי המגזין הצליחו להגיע לוינטר במהלך ימי הלחימה ולראיין אותו על הפעילות בשטח. בפגישה איתם, סיפק המח“ט שורה של התבטאויות יוצאות דופן.

כך, למשל, סיפר וינטר על כך שבראשית המבצע הוא פנה לראשי ישיבות ולמקובלים וביקש מהם להתפלל להצלחת המבצע.

”הם הבטיחו לעשות זאת וביקשו ממני לקבל על עצמי משהו – עוד מצווה, עוד הידור. החלטתי לקבל עלי להתפלל שחרית בכוונה יתרה“, סיפר וינטר, ”אנחנו במצב לחימה, של לילות ללא שינה, ולעתים תפילת שחרית היא אחרי לילה בלי שינה. זה קשה מאוד, אבל אני יודע שזה בשביל החיילים, ואני משתדל לשמור את זה, להאריך בתפילה ולהתכוון יותר”.

כשנשאל על ימי הלחימה, אמר מח“ט גבעתי: ”נס כפי שהתרחש בעת הלחימה בחירבת חיזעה לא ראיתי בכל ימי הקריירה הצבאית שלי“.

הוא סיפר: “החלטנו לתקוף את המקום עוד לפני עלות השחר, כדי שאיש לא יבחין בנו. כוח החלוץ הגיע למקום בזמן, אבל הלוחמים משום מה איחרו. לא ידענו מה לעשות כי בינתיים החל להאיר השחר, ונצנוצי אור החלו להראות את הלוחמים. מנגד היינו חייבים לתקוף, ואז פתאום הגנו עלינו עננים. ענני כבוד. לפתע כיסה אותנו, את כל הלוחמים, ערפל כבד, שהלך אתנו בכל ההתקפה. איש לא ראה אותנו. רק כאשר פוצצו הבתים שהיו צריכים להתפוצץ וכבר לא נשקפה כל סכנה לחיינו, התפזר לפתע הערפל. ממש ‘כי ה’ אלוקיכם ההולך עמכם להושיע אתכם'”.

”ברוך השם הרגנו את המחבלים“

וינטר סיפר לכתבים על כך שחייליו ”הרגו חמישה מחבלים שיצאו מפיר של מנהרה”. הם מתארים בראיון כיצד לאחר מכן הוא ”נשא כפיים לשמים ואמר ’ברוך השם, תודה לך השם‘“.

וינטר אמר: “מה שמנחה אותי, בפיקוד בכלל ובמבצע הזה בפרט, הם שני עקרונות: לא חוזרים בלי לבצע, ועושים הכל כדי לחזור לשלום“.

“אני רוצה להגיע למצב שבו כבר לא תהיה לאויב שלנו מוטיבציה להילחם בנו. אפשר להגיע לזה, יש לנו את היכולת בעזרת השם”, סיפר המח“ט בביקורת מרומזת על הדרג המדיני, “אני מוכן, הלוחמים מוכנים, יש להם מוטיבציה אדירה – אבל זה לא תלוי בנו, זה תלוי בהחלטות של המפקדים שמעלי, ובעיקר בדרג המדיני, שצריך להסיר את המעצורים ולתת לנו לעבוד. בלי החלטות שלו לא נוכל לעבוד”.

“יש רושם בציבור כאילו קשה לנו”, הוסיף וינטר, “כאילו יש יותר הרוגים ופחות הישגים. זה לא נכון, ממש לא נכון. הלחימה אינה קשה, היא פחות קשה ממה שציפינו. נכון, החמאס הוא אויב מתוחכם ואכזר, אבל בחסדי שמים אנחנו מתוחכמים יותר”.

בהתייחס להתקפות נגד האגרת ששלח ללוחמיו, בטענה כי מדובר ב“מניפסט דתי“, אמר וינטר: “מי שתקף אותי בגין המכתב ראה כנראה כלי נשק רק בתמונות, לא היה בחיים שלו בקרב ואינו יודע מהי רוח לחימה… לפני יציאה לקרב אני מקריא לפני חייליי את דברי כהן משוח המלחמה – ‘שמע ישראל אתם יוצאים היום למלחמה’ וכו’. אין אחד מהם, ואפילו החילונים ביותר, שאינם אומרים בכוונה עצומה את התפילה לפני יציאה לקרב.

“במלחמה, כשהחיילים יודעים שהם עשויים למסור את הדבר הכי יקר להם, את חייהם, הם מתחברים לאמת שלהם. כשאדם בסכנת חיים, הוא מתחבר לאמת הפנימית הכי עמוקה שלו, וכשזה קורה, גם הכופר הכי גדול פוגש את אלוקים.

“זאת הסיבה שבמלחמה כולם מאמינים, חוץ מזה שרואים כל כך הרבה נסים, שקשה מאוד לא להאמין“.

מקור: NRG