לפני פחות משנה עמדנו כאן ונפרדנו מהשר כץ ואיחלנו לך הצלחה בתפקידך החדש כשר התחבורה. הבטחנו לך שאתה הולך להתאהב במשרד.
אני לא יודעת מה קרה מהר יותר, ההתאהבות שלך במשרד או ההתאהבות של כל עובדי המשרד בך.
בצניעות, בחכמה, בחריצות, בסבלנות ובסגנון האותנטי הייחודי הכל כך אנושי שלך, ישבת עם כולנו ללמוד ולהעמיק בתחום. כל אחד מעובדי המשרד בכל תפקיד הרגיש שיש לך זמן וקשב אליו. בכל ישיבה הפצרת בכל אחד לומר את דעתו האישית ללא קשר לבכירות התפקיד ולעמדת הממונים עליו. פשוט שיח פתוח בשולחן עגול.
הפצרת בנו לנפץ מוסכמות, להעז לדחות תפיסות קיימות, לחשוב, לחלום ולאתגר את עצמנו ואותך. נהנינו מהחכמה שלך. יכולת העמקה והניתוח שלך והתחלנו להגיע אליך לא כי חייבים הכרעה או חתימה אלא כדי להתלבט יחד בתהליך הגיבוש והחשיבה.
נכנסת בסוף יוני וכבר באוקטובר נוספו עשרות קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית בכביש החוף ובאיילון. בתקופה כל כך קצרה פתרת מחלוקות עתיקות עם נמל חיפה, קידמת טכנולוגיות בתחבורה הציבורית, דאגת לנהגי האוטובוסים ולמשתמשים בתחבורה הציבורית והיית השגריר הכי נאמן של חשיבותה של התחבורה הציבורית.
חילצת פרויקטים, שיפרת שירות, הקדמת דיגיטציה ועוד מהרגע שנכנסת למשרד ועד הדקה האחרונה שלך כאן. לא הפסקת לעבוד בשביל הציבור ולדחוף אותנו ולגבות אותנו בעשיה מהבוקר ועד הלילה. הרגשנו שנולדת שר תחבורה ותמיד חלמת להיות כאן איתנו. משרד המשפטים פתאום נראה חיוור לידנו.
שנה במשרד התחבורה זימן לך עיסוק בנושאים אזרחים חוצי מגזרים וגם הציבור בישראל זכה להכיר סמוטריץ׳ אחר. מימין ומשמאל לא ניתן היה להישאר אדישים למטאור שכבש את משרד התחבורה.
הוצאת לחל״ת את פעילות ארגוני התחבורה הציבורית שהחלו לפרגן. הרסת לך את התדמית הקודמת.
אני רוצה להודות על שנה מאוד מיוחדת ביחד. הגעת, סמכת עלי, נתת בי אמון שאינו מובן מאליו בכלל, עבדנו יחד ופשוט היה כיף, מקווה שבעתיד נשוב שנינו למשרד הזה. אנחנו צעירים – יש לנו זמן.