יו”ר ימינה נפתלי בנט, פרסם הבוקר (חמישי) פוסט בו טען כי נתניהו מגלה “חולשה מול חמאס, חולשה מול ההסתדרות”.
“8 שנים שלנו בממשלת נתניהו מסתיימות היום”, כתב בנט. “ראש הממשלה בחר להיפטר מימינה שהיתה עמוד השידרה הלאומי שלו, ובחר בדרך ההפוכה, הקלה יותר. דרך שאינה ימין. דרך בלי ריבונות, בלי משילות, בלי עמידה לאומית.
“מעולם לא הצבעתי נגד נתניהו בכנסת. מעולם לא הצעתי מועמד אחר זולתו להרכבת הממשלה. אך גם מעולם לא בגדתי במצפוני. נלחמתי על עמדותיי, גם כשזה היה כרוך בעימות עם ראש הממשלה נתניהו.
וזה פחות נוח לו.
נאבקתי מולו כדי למנוע שחרור מחבלים ישראלים. נתניהו כעס, אך הצלחנו. מנענו. לא שתקתי בקבינט במהלך צוק איתן כשהסבירו לנו ש”מנהרות הטרור לא יופעלו. זה טקטי”. נתניהו זעם, אך ברוך ה’, מנענו פיגוע “יום הכיפורים” בעוטף עזה.
לא שתקתי כשחשבתי שחייבים להגדיל את היקף הבדיקות ולהקים מלוניות לחולים בקורונה. הוא הרעים את קולו, אך הצלחנו.
נלחמתי מולו כאשר רצה להעניק תושבות לאלפי מסתננים בלתי חוקיים (מתווה האו”ם). הוא כעס, אך מנענו את האסון.
הכלל שלי ברור: קודם כל הדרך ורק אחר כך הנאמנות למבנה הקואליציוני.
נתניהו, שהאשים אותי עשרות פעמים בכנסי מערכת הבחירות שלו בכך שאתמוך בגנץ ואביא את השמאל לממשלה, הוא אותו נתניהו שהקים ממשלה עם אשכנזי כשר החוץ, גנץ בביטחון וניסנקורן במשפטים, עמיר פרץ ואיציק שמולי לצידם.
לימינה לא היה מקום. לא ביקשנו שררה; ביקשנו להשפיע.
ביקשתי מראש הממשלה ליטול על עצמי את משרד הבריאות ואת בניית מערך חירום לאומי נגד מגיפות, כדי להיות מוכנים להתפרצות נוספת בחורף, וכדי שהפעם לא נצטרך לפגוע אנושות בפרנסה של מעל מיליון ישראלים.
כולם ברחו מתיק הבריאות. אין בו “תהילה”, והוא לבטח פחות יוקרתי מהביטחון או החוץ.
התכוונתי להיכנס בכל מאודי ובכל כוחי למשימה. ראש הממשלה אפילו לא טרח לחזור אלינו. כך גם סמוטריץ, שהוא לכל הדעות שר תחבורה מעולה, ביקש להמשיך לפעול במשרדו.
רה״מ סרב.
רה”מ תקשר איתנו רק דרך סרטונים וציוצים בהם אמר דברים שאינם נכונים.
זו לא בחירה באנשים, אלא בחירה בדרך. נתניהו בחר לשחרר מחבלים, יירט כל חוק להגבלת בג”צ, הצביע בעד ההתנתקות ארבע פעמים, מסר את חברון לערפאת,
מינה את אהוד ברק לשר הביטחון ואת ציפי לבני לשרת המשפטים – וגם הפעם הוא בחר בדרך.
אני מכבד את ראש הממשלה נתניהו. יש לו זכויות רבות, אך הוא זקוק למצפן ערכי לאומי חזק לצדו.
כשאין לידו עמוד שדרה לאומי חזק, קורים הדברים הרעים – מסירות שטחים, התקפלות מוחלטת בפני מערכת המשפט, הפקרת הנגב לבנייה בדואית בלתי חוקית,
מינוי מאות שופטים אקטיביסטים, חולשה מול חמאס, חולשה מול ההסתדרות, התקפלות מול המסתננים הבלתי חוקיים (מתווה האו”ם) ועוד.
הוא זקוק למצפן לאומי חזק, אך לא ממש אוהב שיש כזה. לכן הוא תמיד מנסה להחליש אותנו, לקצץ את כנפינו, לבוז לנו.
הוא אף פעם לא בז לחרדים, למשל. כי הם לא מנסים להשפיע עליו בנושאים הללו. הם לא מאתגרים אותו.
לכן אנו הולכים לאופוזיציה בלב שלם. כדי להשפיע.
אנחנו נהיה הבית של המחנה הלאומי (דתי וחילוני כאחד) האמיתי, הכלכלי, השורשי, החופשי, הגאה, הישר, המקדש את הדרך על פני האיש.
יחד עם חבריי הנפלאים בסיעה, נמשיך בדיוק במשימתנו – לעשות טוב לעם שלנו.
נהיה ימין ענייני וישר-דרך. נבקר כשצריך, נתמוך כשצריך.
אנחנו, באופוזיציה בדיוק כמו בקואליציה, נמשיך להיות הפה שלכם.
בכל שנותיי, בסיירת מטכ”ל, במגלן, כמנכ”ל מועצת ישע , כשר ביטחון, כלכלה, חינוך, חבר קבינט ובכל צומת שהיא, עשיתי מה שיכולתי לתרום למדינה שלי.
זה כל מה שמעניין אותי. המדינה שלי. העם שלי. אתם.
מנחם בגין שירת 8 קדנציות באופוזיציה והגיע לשלטון, נתניהו ירד ל-12 מנדטים וחזר לשלטון.
אנחנו מרימים היום את הראש, ויוצאים למערכה. נציג חלופה שלטונית של ימין ציוני, חזק, נקי, כלל-ישראלי, שאינו רק מקטר, אלא עושה. אנחנו פותחים את שורותינו לכל הציבור הלאומי הרחב, על כל גווניו וזרמיו.
קוראים לזה הנהגה. בעזרת ה’, נעשה את זה הרבה יותר מהר משאתם חושבים.
אופוזיציה. מתחילים.
בליכוד תקפו בתגובה: “אם בנט היה מקבל את תיק הבריאות הוא היה אומר שזו ממשלת החלומות של הימין. גלל שלא קיבל הוא החליט לגרור את ימינה לאופוזיציה ועוד קודם לכן לא המליץ על נתניהו לנשיא המדינה, בניגוד לרצון בוחריו.
“בבחירות מועד א׳ בנט לא עבר את אחוז החסימה ובזבז קולות לימין. בבחירות מועד ג׳ – רק בגלל כיסאולוגיה – בנט העדיף לזרוק 6 מנדטים של הימין לאופוזיציה עם לפיד וליברמן במקום להצטרף לממשלה שתוביל מהלך היסטורי של החלת הריבונות. תם עידן בנט”.