פרופ’ יורם לס, מנכ”ל משרד הבריאות לשעבר, שהכריז בתחילת מגפת הקורונה כי הנגיף דומה לשפעת – וטען לאורך כל התקופה כי אין בסיס להיסטריה וכי הנגיף אינו מסוכן כפי שמציגים אותו, תקף בתכניתם של ינון מגל ובן כספית ברדיו 103FMאת מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה.
פרופ’ לס: “שמעתי את ראש הממשלה אתמול משתבח והוא אומר לנו שהוא הציל, אני כמעט מצטט, הוא הציל את החיים של הרבה מאוד ישראלים שאחרת הם היו מתים כמו בבלגיה. במזרח התיכון הנגיף הזה כמעט לא עושה כלום. אני מתפלא על היועצים, ראש הממשלה לא חייב לדעת, אבל אני מתפלא על היועצים שלא הסבירו לו שבלגיה היא לא במזרח התיכון”.
הוא ציין כי לפי הנתונים, “בבלגיה, שהיא באותו גודל כמו ישראל, 11 מיליון תושבים, מתו 8,000 בני אדם. זה מספר מכובד ואפשר להסביר אותו. בכל המזרח התיכון, עם 400 מיליון בני אדם – מתו 11,000, כמעט כמו בבלגיה. ההשוואה לבלגיה היא מופרכת. ההשוואה לבלגיה היא מגמתית, היא לא במזרח התיכון. במזרח התיכון לא מתים מקורונה כמו במערב אירופה”.
לטעמו, ההשוואה הכי טובה היא דווקא ליוון. “מדינה באותו גודל כמונו וביוון מתו 146 אנשים, בקפריסין מתו 15 ואצלנו מתו 235”.
ינון מגל ציין בפני פרופ’ לס כי באיראן, שנמנית עם מדינות המזרח התיכון, מספר הקורבנות בנפש גבוה מאוד.
פרופ’ לס השיב: “באיראן מתו 6,277 בני אדם במדינה של למעלה מ-80 מיליון בני אדם. הרי זה תלוי בגודל האוכלוסייה”.
בן כספית הוסיף ואמר כי גם באופן יחסי, אחוז התמותה באיראן הוא כמעט פי ארבעה מהתמותה בישראל.
פרופ’ לס תירץ: “לנו יש אוכלוסייה אחרת, אוכלוסייה שיודעת לשמור על עצמה”.
יש הטוענים כי הנתונים העולמיים אודות התחלואה והתמותה מנגיף קורונה אינם מדוייקים. מנכ”ל משרד הבריאות לשעבר הודה כי “זה תמיד אפשר להגיד”, אך הדגיש כי באופן “חד משמעי – הווירוס במזרח התיכון מתנהג לגמרי אחרת מסיבות שניתן לנחש – טמפרטורה, סביבה”.
הוא הוסיף ואמר כי הנתונים בארצות הברית הם תוצאה של “אקלים אחר, זה קו גובה אחר”. לדבריו, “כל הקורונה עובדת על אותו קו גובה, אנחנו נמצאים הרבה מתחת לקו גובה הזה”.
פרופסור לס מחזיק בדעה לא כל כך פופולרית בימים אלו. הוא סבור שהקורונה היא לא יותר משפעת, זאת למרות שיש דיווחים ממוקדים שונים בעולם על כך שמדובר בוירוס ‘עצבני’ ו’קטלני’ ודווח על כרבע מיליון קורבנות ברחבי העולם.
פרופ’ לס אמר: “אני מסכים לעצבני לא מסכים לקטלני. הוא עצבני במובן שהוא מדבק מאוד, הרבה יותר מהשפעת. לכן, הגל של התמותה בקורונה זה גל חד שעולה מהר ויורד מהר. בשפעת הגל יותר מתון שעולה לאט ויורד לאט”.
הוא הוסיף: “אומרים לך שמישהו מת מקורונה? עובדים עליך, מספר הנבדקים? עובדים עליך. המספר האמיתי היחידי שאי אפשר לעבוד עליך זה כמה מתו בכללי. אגב, בחודש מרץ בישראל מתו פחות מאשר במרץ שנה שעברה”.
עוד אמר הפרופסור: “בכל 24 ארצות של מערב אירופה התמותה לא גדלה באופן משמעותי. אולי ב-2%. על זה לא הורסים את העולם, הרי יש מחיר למה שעושים פה. החליפו את הסטיקר – במקום להגיד שהוא מת מדמנציה אז הוא מת מקורונה, במקום להגיד שהוא מת מסרטן הוא מת מקורונה, אבל התמותה הכללית שזה המספר הכי בטוח לא גדלה באופן משמעותי ב-24 ארצות שכול שבוע סופרים שם מתים”.
לטענתו, “בסוף ימותו יותר מהמחיר מאשר מהקורונה הזאת. האקלים והתנאים במזרח התיכון הפוכים ושונים ממערב אירופה ולכן התמותה אצלנו היא בסדרי גודל יותר קטנים וגם תיעלם לגמרי לקראת הקיץ, ככל שהמומחים שאני מתייעץ איתם אומרים לי, ואלה אנשים שחיים את זה. הם מבטיחים לי שבמזרח התיכון אין בעיה ובקיץ זה יעלם. בחורף זה עלול לחזור יחד עם השפעת ונראה”.
הוא התייחס להשוואה למדינות מערביות כדוגמת בריטניה וניו יורק: “זה פגע רק בצפון מזרח ארצות הברית, בקליפורניה מעט מאוד, בדרום ארה”ב מעט מאוד”.
הוא הוסיף כי הסיבות לשינויים בין אזורים שונים בעולם טרם ידועות לגמרי. “אני לא רוצה להביע ביטחון מלא כי לא כל התורה ניתנה לי. עושה רושם ובהתייעצות עם אנשים שמאוד מבינים – מעל 20 מעלות הנגיף הזה מת. איפה שזה 20 מעלות פחות הוא חי, הוא מדבק”.
על המצב ברשות הפלסטינית אמר מנכ”ל משרד הבריאות לשעבר: “אני יודע כמה מתים ברשות הפלסטינית, כמעט לא מתו. אפשר להגיד שהדיווחים לא לגמרי נכונים אבל זה חלק מהתמונה של המזרח התיכון. תכניסו לכם לראש – המצב שלנו שונה. במזרח התיכון צריך להתנהג כמו שאנחנו מתנהגים במגפת שפעת, במחלות דמויות שפעת, ILI, ‘אינפלואנצה לייק אילנס’. במדינת ישראל כל המומחים, גם האקספוננציאליים וגם אלה שמשמיצים אותי, כולם יאשרו ש-1,000 אנשים מתים בממוצע כל שנה במחלות דמויות שפעת בשנה ועכשיו מתו 235. כל ילד יודע ש-1,000 זה יותר מ-235”.
מי משוגע – כל העולם או אתה?
“לא כל העולם, איתי נמצאים הרבה מאוד מומחים, אני מקבל כמויות עצומות של חומר שגם מתפרסמים אפילו בעיתונות וברדיו. העובדות הנכונות”.
העולם השתגע?
“בוודאי, זה בעיה של הפקולטה למדעי החברה, זאת לא בעיה של הפקולטה לרפואה. במדעי החברה בודקים היסטריה המונית, השפעה של הרשתות החברתיות, זה מגפה שלא הייתה מעולם”.
תגובות ברחוב?
“אני עומד ברמזור ואנשים אומרים לי להוריד את החלון ונותנים לי קול תרועה, תרועה חיובית”.
אין תגובות שליליות?
“קללות אני מקבל, נגיד בווטסאפ או במייל. בפייסבוק שרק לפני 3 שבועות למדתי מה זה בכלל, אז אני מקבל קללות ואפילו נמרצות אבל מעט”.
אתה מקבל את ההנחה שכמנהיג אתה גם חייב לקחת מקדם סיכון משמעותי, כי טעות שווה מחיר עצום בנפש?
“נגיד שזה היה אפילו נכון בהתחלה, עכשיו הצטברו נתונים. אין ויכוח על מה שאני אומר”.
הסגר היה טעות?
“לגמרי והנזק אדיר”.