“חרדי, אתה לא הולך לקבר להתפלל ולהדליק נר! האאא?”, אמר השוטר
היום בבוקר נסעתי למירון, לתעד את פעילות המשטרה בהכנות לל”ג בעומר.
הגעתי לשער המושב, מולי ניצב שוטר שהכריז בביטחון: “אין כניסה”.
הסברתי שאני צלם עיתונות, הצגתי בפניו את ציוד הצילום שלי, עדכנתי אותו שיש ברשותי תעודת עיתונאי (לע”מ), ושאני במסגרת עבודה, ועל הדרך גם הצגתי בפניו אישור מעברים שהנפיקו עבורי מבעוד מועד מערכת ”ישראל היום” בדיוק לרגעים כאלה.
בכל זאת, התעקש השוטר ”אין כניסה”. מה שהיה עד עכשיו נגמר. מהיום אין כניסה למושב.
ביקשתי ממנו: “אתה יכול בבקשה לבדוק עם הממונים עליך? יתכן ואתה לא מודע לחוקים”.
תוך כדי שהוא עולה בקשר, אני כבר שומע את הקצין שלו אומר לו: “עיתונאים יכולים להיכנס, תן לו לעבור”.
השוטר חזר אלי, נתן לי את התעודה שלי, ואמר בזלזול:
“אתה לא הולך לקבר להתפלל ולהדליק נר! האאא?” שאל.
אבל לא חיכה לתשובה.
עלה בקשר מול החברים שלו, והודיע להם שעולה למעלה כרגע “חרדי” ושישימו לב שהוא לא הולך לקבר להתפלל בטעות.
לסיום, הוא הודיע לי שהחברים שלו יפקחו עלי עין למעלה, שלא אנסה לשחק משחקים.
איחלתי לו כל טוב, והמשכתי במעלה ההר.
זהו, זה כל הסיפור. אין המשך.
-
מיום ליום אני מתחיל להבין את אנשי הפלג
-
מה מליני יהודים, אחים יקרים, וקרובים אל ד’ ית’, רואים ולומדים מהסיפור הזה? שכל הסגר במרון השנה בל”ג בעומר תש”פ, אך ורק שהחרדים לא יגיעו ח”ו להגיע למירון, להתפלל להמתקת הדינים וכו’ אצל האי תנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זי”ע. ושלא להוריד דמעות חמים אצל האי תנא קדישא רבי שמעון בר יוחאי זי”ע. דהיינו שלא יבואו החרדים לאתרא קדישא מירון, אפילו רק סמוך ונראה לציון התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זי”ע, ולהוריד שמה כמה דמעותו להתפלל שם מכל הלב. ובפרט ביום ההילולא של האי תנא קדישא רבי שמעון זי”ע ביום ל”ג בעומר תש”פ.
ואולי על זה כתב בספר זוהר הקדוש, “בכה רבי שמעון, ארים קליה ואתנח. אמר”… על זה בכה רבי שמעון. ואולי על זה קם בנו רבי אלעזר, פתח ואמר מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה וגו’. כמ”ש בחז”ל: “כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק” זי”ע ועל כל בני ישראל. ודו”ק.
שומו שמים הלא עם ישראל צריכים כעת ישועות גדולות….
אבל אין דאגה: “אין עוד מלבדו” כתיב. יום שנפסקה המגפה לתלמידיו של רבי עקיבא -ולשם הישועה! -
לא יאומן