ואז השליח צעק: “ר’ איצ’ה מאיר, אתה יודע למה אני פה?!” • מרגש

הגאון רבי יצחק מאיר שטרנבוך, מגיד שיעור וראש חבורה בישיבת מיר בירושלים, נשא עם פתיחת ה’זמן’ דברי חיזוק לתלמידיו באמצעות הטלפון.

אולם, לפני שהחל בדברי הפתיחה לקראת זמן קיץ – פתח: “מורי ורבותי, לפני שנתחיל את היסוד, לבאר את הנושא של ‘קנין כסף’ ו’קידושי כסף’, אני מרגיש חובה לומר כמה מילים לחזק את הציבור, במחשבות של ימים אלו”.

וכך סיפר:

לפני מספר ימים, נפטר אברך בשם רבי בנימין וולף, השליח של הרבי מליובאוויטש לעיר הנובר במזרח גרמניה. ליהודי הזה אני מרגיש חובת הכרת הטוב מיוחדת. היהודי הזה, באופן מסוים נתן לי להבין את תפקידו וחובתו של האדם בעולמו.

לפני קצת יותר מ-13 שנה, בתקופת חג הפורים, הייתי בהנובר, כשעמוד החסד ר’ אלימלך פירר שלח אותי עם הבחור הצדיק ר’ יעקב פרלמוטר ז”ל, שניבדל לחיים טובים וארוכים. שם יש בית חולים מיוחד לניתוחי ראש.

באחת הפעמים ששוחחתי עם הרב וולף, אמרתי לו: ‘יש לי שאלה. תגיד לי, ר’ בנימין, אתה אברך שבצורה הכי חלקה יכולת להצליח, גם בגשמיות. יש לך כשרונות אדירים, וגם ברוחניות, יש לך כוח ואתה מוכשר ואתה פשוט ‘בולדוזר’. כל תחום שאתה נכנס בו, אתה נכנס עד הסוף. אתה מכיר שפות, יודע לקשר בין אנשים, יש לך יכולת ליצור קשרים אישיים עם אנשים בצורה נעימה ובטעם, ואפילו ברוחניות, יכולת להקים ישיבה, או מוסד או ‘חדר’, אתה ונוות ביתך כאלה אנשי עשייה. איך אתה יכול לחיות פה? בכזה מדבר שממה?! לא פוגש את המשפחה שלך שנה שלימה, חוץ מאולי ב’כינוס השלוחים’. אין לך פה כלום: לא אידישקייט, לא גשמיות, לא רוחניות… אתה מתייסר בפרנסה’.

‘אתה צריך לנסוע עד לאנטוורפן שעתיים וחצי בשביל מקווה, ובשר כשר צריך לטרוח להביא מפריז או מאנטוורפן, או לשחוט לבד… כזה סוג של חיים קשים. לילדים אין ‘חיידר’…  (-היום כבר נהיה קל יותר, וכולם למדו להכיר את אופן הלימוד דרך האינטרנט. היום זה כבר נהיה יותר נורמלי), אבל לפני 12-13 שנים, היו צריכים לקשר ילד ממדינה בפינה אחת בעולם לילד בפינה אחרת, עם מורה וירטואלי… ואני ממשיך וטוען בפניו: אני לא מבין אותך, יכולת גם בגשמיות וגם ברוחניות להצליח כל-כך חזק?! זה היה ברכב… בדרך חזרה מהבית חב”ד לבית שלו.

כשעלתה תמיהה בפניו, השבתי: ‘מה כבר שאלתי? לא שאלתי כזו שאלה מוזרה, שאלתי שאלה פשוטה מאוד. אתה אדם עם יכולת של עשייה, גם גשמיות וגם רוחניות, חושים להצליח. יש לך משפחה, אתה מוסר נפש כפשוטו, כפשוטו, לא סתם מסירות נפש שפעם בכמה זמן אתה לוחץ את עצמך עד כדי מסירות נפש. זה כל יום, כל יום וכל לילה מבוקר ועד ערב’.

‘ר’ איצ’ה מאייער!’ הוא נתן צעקה, הוא ענה לי בחביבות, אבל בצעקה: ר’ איצ’ה מאיר, אתה יודע למה אני פה?! ומיד השבתי: ‘לא, זה הרי מה שאני שואל?!’

ואז הוא אמר, את המילים שלא אשכח בחיים: ‘בגלל שיתגדל ויתקדש שמיה רבא! שיתגדל ויתקדש שמיה רבא!’ – הוא צעק באוזניי.

והוא הסביר: ‘יש כאן יהודים בגרמניה, יהודים רחוקים ומנותקים, שלא יודעים שיש ה’ אחד ושמו אחד, והתפקיד שלנו בעולם, הוא ליצור מצב שיתגדל ויתקדש שמיה רבא!’

אני לא יכול להסביר לכם, בחורים אהובים ויקרים, מהו יהודי שבשביל הערכים האמיתיים והקדושים, והאידיאלים הקדושים של הריבונו של עולם, מוסר את נפשו כפשוטו. יתגדל ויתקדש שמיה רבא. עם האמת, והתמימות, והשמחה והחיות.