לארגון ‘ידידים’ קרה פנצ’ר: הרשת מחבקת את מאיר וינר ומצדיעה

מאיר וינר ממודיעין עלית הקים בעשר אצבעות את ‘ידידים’ • בשל הסתבכות כלכלית, שנגרמה ממסירותו לארגון, הועברו המושכות לישראל אלמסי, המנכ”ל שהשיא משואה • וינר, בשל הוראת רבו לא השתתף, אך לרבים ברשתות חרה: למה הוא לא הוזכר? אז מתנדבים ערכו לו מפגן הצדעה • צפו

מאיר ווינר, חסיד קרלין, בעל קיוסק במרכז המסחרי השכונתי בעיר מודיעין עלית, הקים לפני כ-14 שנה את ארגון ‘ידידים’.

בעקבות הסתבכות כלכלית, שנגרמה בגלל מסירותו לארגון, נאלץ וינר לזוז הצידה ממפעל חייו – והמושכות של הארגון הופקדו בידיו של ישראל אלמסי, מנכ”ל הארגון כיום.

מאז נכנס אלמסי לארגון, כמות המתנדבים השלישה את עצמה והארגון זכה להכרה נרחבת. הוא גם מקפיד בכל ראיון ובכל הזדמנות להזכיר את שמו של מאיר, כמי שייסד את הארגון.

אמש השיא אלמסי, מנכ”ל ‘ידידים’, משואה בטקס הדלקת המשואות בפתיחת יום העצמאות, בשם מתנדבי הארגון.

לרבים, אותם שזוכרים את הימים בהם הריץ וינר את הארגון, חרה על שנשיא הארגון לא השתתף בטקס ושמו לא הוזכר.

בהודעה שכתב וינר, הוא הסביר מדוע לא יכול היה להשתתף, למרות שהוזמן:

אך למרות זאת, לרבים ברשתות החברתיות היה קשה להשלים עם מה שנתפס אצלם כעוול – על ששמו לא הוזכר, ככל הנראה בהוראת מארגני הטקס.

איש התקשורת מיילך זילברשלג כתב בפוסט שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו:

“את הפוסט הזה יקראו פחות אנשים ממספר הצופים בטקס הדלקת המשואות אמש, אבל בכל זאת טמון פה משהו שצריך לכתוב אותו.

אחד ממשיאי המשואות היה ישראל אלמסי שאיני מכיר, הוא דיבר ממש לעניין, הזכיר לטובה את המתנדבים הצדיקים של ידידים ואפילו הזכיר את בורא עולם בעוז וגאווה. והמשואה עלתה.

אבל איפשהו בארץ ישבו זוג חרדים שבזמן עלייתה של זאת ירדו להם דמעות. כמו את ישראל הנ”ל, גם אותם איני מכיר. ויש מצב שהם יכעסו על הפוסט הזה.

ירדו להם דמעות כי כשהבעל מאיר וינר הקים את הארגון בעשר אצבעות והקריב את כל כולו, הקריבה אשתו גולדי הרבה כוחות נפש כדי שהארגון הזה יתקיים.

וידאו: כאן חדשות

ואתם יודעים מה הם עוד הקריבו? את כל כספם. הם ממש, אבל ממש, נשכבו על הגדר כדי ש’ידידים’ יעזור לכמה שיותר אנשים, יזכה להכרה וימשיך לעשות טוב.

כל כספם שהושקע שם היא גם הסיבה שמאיר מצא את עצמו מחוץ לארגון, כדי שיוכל להמשיך לחיות. ולצפות מבחוץ במפעל חייו משגשג.

ואז שיא ההכרה שהוא ייחל לה הגיעה, אתמול. נציג של הארגון שלו עלה בטקס המכובד ביותר בשנה הישראלית וכובד להשיא בה משואה. בשם ‘ידידים’, בשם המתנדבים, בשם הטוב.

אבל מאיר לא הוזכר. לא על ידי המנחים שהזמינו את המשיא, לא על ידי המשיא בעצמו ואפילו לא ברשתות החברתיות.

תראו, אין לי ספק שזה נעשה בתום לב. אין לי ספק שאף אחד לא רצה לפגוע. אבל גם אין לי ספק שהכבוד הזה מגיע להם. למאיר וגולדי וינר.

תעלה ההכרה!”