ספר אנטישמי עתיק חושף: חסידים לא ראשונים להגביל הוצאות חתונה

ספר אנטישמי עתיק שהודפס לפני למעלה מ-300 שנה והתגלה בבית המכירות הפומביות 'קדם' בירושלים, חושף כי כבר אז חשו גדולי ישראל להטיל תקנות על 'מותרות' בשמחות • בספר מופיע ציור פרי עבודתו של המחבר האנטישמי שהוא הציור היחיד הידוע כיום של הרב ברודא
יוני גרין
ג' אייר התש"פ / 26.04.2020 23:36

לפני שנים הפתיעה חסידות גור את הציבור החרדי, כאשר הטילה שורה של תקנות ומגבלות על הוצאות על חתונות ובעקבותיה חסידויות רבות נוספות אמצו הגבלות דומות.

אלא שספר אנטישמי עתיק שהודפס לפני למעלה מ-300 שנה והתגלה בימים האחרונים בבית המכירות הפומביות ‘קדם’ בירושלים, חושף כי כבר אז חשו גדולי ישראל כדי להטיל תקנות על ‘מותרות’ הנוגעות בעיקר לשמחות של חתונה ובר מצווה.

הספר משנת 1715 (שנת תע”ה) נקרא ‘סדר בגדים’ ונכתב בידי חוקר גרמני אנטישמי בשם יוהאן יעקוב שודט, שהתמחה בחקר התרבות היהודית.

בספר זה מצטט שודט מילה במילה את תקנות הרבים שניתנו לקהילה היהודית של פרנקפורט דמיין על ידי הרב אברהם ברודא, מגדולי האחרונים ומגדולי הפוסקים של אותו הדור.

באמצעות כתיבתו המדוקדקת נשמרה עדות יחידה – שלא קיימת באף חיבור יהודי אחר – על מנהגי התקנות מסוג זה שחלו על היהודים לפני מאות שנים.

כך נמצא שבקהילת פרנקפורט דמיין ביקשו להגביל את המתנות הניתנות לחתן ולכלה לפני החתונה: “ביום החופה, אסור להזמין יותר מעשרה זרים, מלבד האב”ד נר”ו, הפרנסים והגובים, בעלי התואר מורינו, הדיינים, בני החבורה ‘קופה’ שלו כפי תקנת אותה החבורה, קרובים בדרגת פסולי עדות, וחזן ושמש אחד” (תקנה ו).

ועוד “מתנות חתן לכלה ולהיפך, בכל משך תקופת האירוסין… אסור לגמרי לתת שום סבלונות [מתנות החתן והכלה זה לזה] מזהב, יהיה מה שיהיה…” (תקנה יד).

הספר מציג כארבעים תקנות שנכתבו בידי רבני הקהילה למתפללי בתי הכנסת שלהם.

התקנות נועדו להביא לצמצום ההוצאות באירועים גדולים וכן שמירה על אופיה הצנוע של הקהילה בזמן שמחות.

תקנות אלה מזכירות מאוד את התקנות הנהוגות בחצר גור ובחצרות חסידויות נוספות בהן נקבע, בין היתר, כי אין לערוך ‘תנאים’ לפני החופה וכי ה’ווארט’ יתקיים אך ורק בבית או בבית הכנסת של החסידות ולא באולם.

תקנות אלו עודכנו פעם נוספת לפני כשנה והוכללו בהן גם הגבלות שונות על גובה ההוצאות על מתנות לחתן ולכלה.

הקהילה היהודית בפרנקפורט דמיין הייתה קהילה חשובה ומהקהילות הבודדות שבהן נשמרה התיישבות יהודית החל מתחילת ימי הביניים ועד עתה.

צילום: בית המכירות הפומביות קדם, ירושלים

רב הקהילה בזמן פרסום התקנות היה הרב אברהם ברודא. הרב ברודא נחשב לעילוי בזמנו וכיהן בקהילה כשנתיים לפני כתיבת התקנות ועוד קודם לכן היה אב בית דין וראש ישיבה בפראג וכיהן כרב בקהילות מץ ורודניץ (צרפת וגרמניה של היום בהתאמה).

בתוך הספר מופיע אף ציור פרי עבודתו של המחבר האנטישמי שהוא הציור היחיד הידוע כיום של הרב ברודא זצ”ל.

הספר נחשף כחלק מפריטי אספנות של הרב פרופ’ דניאל שפרבר שעסק במחקריו הרבים בחקר הגמרא, הפילולוגיה ומקורות המנהגים היהודיים השונות, והוא עתיד לעמוד למכירה פומבית בשבוע הבא בבית המכירות הפומביות ‘קדם’ בירושלים.

צילום: בית המכירות הפומביות קדם, ירושלים

מחקרו הרב של הרב פרופ’ שפרבר נעשה בין היתר מתוך קריאה מעמיקה של ספרי מחקר שנכתבו על הקהילות היהודיות השונות. אלו נכתבו לעיתים מתוך רצון לתעד ולעיתים מתוך רצון להקניט את היהודים ובכך שפכו אור על מנהגים יהודיים שונים, בין היתר גם כאלה שנשכחו או אשר מקורם אינו ידוע.

“הספר המיוחד הזה, כמו גם האוסף כולו של הרב פרופ’ שפרבר, שופכים אור על החיבור העמוק בין גדולי הרבנים לבין אתגרי השעה של כל דור ודור ועל הרלוונטיות של ההתמודדות הזו גם לאתגרי השעה עמם מתמודדות קהילות יהודיות רבות – הנראות כלקוחות מתוך ספרי ההיסטוריה של אז”, מציין מרון ארן, מבעלי בית המכירות הפומביות ‘קדם’ בירושלים.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
    לא תגלית
    27/04/2020 00:06
    אביגדור
  1. מגלים את אמריקה… חושבים שכל הקוראים בורים והדיוטות