בית המשפט המחוזי בירושלים, בפני השופט אלכסנדר רון, קיבל את עמדת הפרקליטות מחוז ירושלים בערר שהוגש וקבע כי תושב בית שמש, הנאשם בגין יריקה על שוטרת ועבירות נוספות שביצע בבית שמש בתחילת החודש, יוסיף וישהה במעצר עד להכנת תסקיר שירות מבחן בעניינו.
המדובר בתושב בית שמש שהואשם בתחילת חודש אפריל בכך שתקף והפריע לשוטרים במילוי תפקידם וסרב להוראות פיזור התקהלות.
על פי כתב האישום, ירק הנאשם כלפי השוטרת וצעק לעבר השוטרים “נאצים”. עם הגשת כתב האישום קבע בית משפט השלום שקיימות ראיות לכאורה לכל כתב האישום, קבע שהנאשם מסוכן, ועצר את הנאשם עד לקבלת תסקיר בעניינו.
אתמול הורתה השופטת החרדית חוי טוקר מבית משפט השלום על שחרור הנאשם ללא כל תנאים מגבילים, למעט הפקדה, ערבות עצמית וערבות צד ג’, תוך שקבעה כי לא שוכנע שהאכיפה בעניינו של הנאשם שוויונית.
על ההחלטה הוגש ערר על ידי פרקליטות מחוז ירושלים בו נטען כי בית משפט השלום טעה בהחלטתו לשחרר את הנאשם, מבלי שבחן ונתן מענה מסוכנותו המובהקת כפי שזו עולה ממעשיו ומעברו ומקביעות בית המשפט בדיונים הקודמים בהליך.
באשר לקביעת שופטת בית משפט השלום בדבר אכיפה שאינה שוויונית כלפי המגזר החרדי, נכתב בערר כי מדובר בקביעה משוללת כל בסיס, מנוגדת למציאות אשר מעודדת מסר מוטעה ומטעה לציבור.
הפרקליטות טענה כי עניין מדיניות האכיפה לא הועלה ולא התברר כלל ועיקר. ולא בכדי, יתקשה המחפש למצוא מקרה כדוגמת הנאשם, אדם בוגר אשר בעברו שש הרשעות קודמות באלימות והפרת סדר הציבורי ושלושה מאסרים על תנאי תלויים נגדו, אשר תקף שוטרים וסיכן את בריאות הציבור והשוטרים בימים אלה ממש.
בית המשפט קיבל את הערר והורה על מעצרו של הנאשם עד לקבלת תסקיר. כמו כן קיבל את טענת הפרקליטות וציין כי איננו משוכנע לחלוטין שהערותיו של בית משפט השלום היו צריכות לעניין בהקשר הרלבנטי.
מכל מקום הוסיף השופט כי איננו מזהה במדיניות רשויות האכיפה התנהלות בלתי שוויונית ואיננו מזהה שרבוב בלתי ענייני של שיקולים אידיאולוגיים להתנהלות זו.
בהחלטה נוספת שהתקבלה היום בפני השופטת חגית מאק-קלמנוביץ’, דחה בית המשפט המחוזי בירושלים ערר שהגיש תושב בית שמש שנעצר בבית המשפט השלום. הוא נאשם בגין תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, סירוב לפיזור התקהלות ושיבוש מהלכי משפט.
השופטת קבעה כי מעשיו של הנאשם מסוכנים ויוצרים סכנה לציבור. הנאשם הפר ביודעין את הוראות החוק ואת הוראות השוטרים ואף התנגד פיזית למעצרו, וזאת לא באופן חד פעמי אלא בשלושה אירועים עוקבים.
“אין צורך להכביר מילים לגבי הסכנה הנשקפת לכלל הציבור מהתפשטות נגיף הקורונה, כך שבמעשיו העורר תרם לאפשרות הפצה של המגפה והעמיד בסכנה של ממש את שלום הציבור. גם ההתנהגות כלפי השוטרים, היריקה על השוטרת, וההתנגדות למעצר מצביעה על מסוכנות, במיוחד בימים אלה כאשר השוטרים נדרשים למלא תפקיד חשוב באכיפה של חקיקת החירום הגנה על הציבור מפני המגיפה, לעיתים תוך סיכון עצמם”.